Happiness

אני מצטערת שאני לא מי שהיית רוצה, 

באמת. אני לא אמפטית אני לא יכולה לזדהות עם כאבים שהם לא שלי, אני סוציומטית וגם טיפה סוציופטית, אני באמת מצטערת על החצי כוח טורט שלי שלפעמים אני לא מצליחה להשתלט עלעו ומסננת איזה משהו לא נחמד מהפה. אני מצטערת שנולדה לך מישהי כמוני עם בעיות בריאותיות שלא היו מביישות פולניה זקנה, אני מצטערת שרוב הכסף שלכם יוצא על טיפול בי, אני מצטערת שאני כזאת קשה לגידול ובאמת שמה שהכי מפריע לי זה שזה לא מפריע לי בכלל. 

פשוט לא מפריע לי, תמיד החשבתי אותך כחברה הכי טובה שלי אבל אנחנו כבר לא מדברות חמישה ימים מיציאה מטומטמת שלי שאני לא מתכוונת לבקש עליה סליחה, וזה לא מפריע לי. 

אני מצטערת בשבילך באמת, אני בנאדם לא טוב. אני לא נחמדה אני אגואיסטית אני חושבת קודם על עצמי ורק אז על הכלל אם בכלל. אני יודעת את המגבלות שלי זאת גם אחת הסיבות למה אני בת 18 ולבד בלי חבר או אהבה, כי אני לא רוצה לנסות לפתוח את עצמי. כי אני גם יודעת שאני בעייתית לא קל להסתדר איתי. החברים שיש לי כולם ללא יוצא מהכלל מכירים אותי מגיל קטן מאוד אם לא כל החיים, ואלו החדשים מהתיכון מכירים כבר את כולי, כי נתתי לכמה שחשבתי שיצליחו להסתדר איתי, שיש ביננו קוי דימיון. 

אז אמא אני באמת מצטערת אני כל כך מצטערת שפשוט לא אכפת לי, לא אכפת לי מאף אחד חוץ מעצמי, אני משתדלת להיות בת טובה אני משתדלת לא לגרום לכם לכאב כל הזמן אבל זה קשה לי, כנראה שאני נהנת מלגרום לאחרים לסבול. 

את כל הזמן אומרת כשאני אעזוב כשאני אתבגר אני אשכח שיש לי משפחה ושאני לא אהיה בקשר עם אף אחד כי זה תמיד היה אני ועצמי, אני תמיד עונה לך שזה לא נכון. אבל זה שקר, כי ככל שאני מתבגרת וככל שאני יותר מודעת למה שאני אני מבינה שזה נכון, אני באמת אשכח ממכם, אתם תהיו זיכרון. אני ועצמי זה תמיד היה אני ועצמי וזה תמיד יהיה, יש אנשים שכנראה נועדו להיות לבד ושטוב להם ככה. .

בבקשה, באמת תביני שאני מצטערת על מי שאני, אבל הבעיה הכי גדולה פה שאני אוהבת את מי שאני ואני לא רוצה להשתנות, ועל זה אני יותר מצטערת אמא. באמת. סליחה.