אני מנסה לשנות את הכל, ללא הצלחה חד משמעית.
אז התחלתי טיפול, באותו יום של הטיפול אפילו לא שמתי לב שעישנתי יותר מ10 סיגריות,
שזה בשבילי הרבה, כי אני מעשנת רק אחת או שתיים ביום.
הייתי בסוג של אופוריה ביום חמישי, היינו כמה חברים בבית הנוער, והיה את הגשם המטורף הזה
והסופת ברקים, ושמנו שירים כאלה, אני השתגעתי לגמרי, איבדתי מעצורים כזה. פשוט נתתי לעצמי להשתחרר.
ויש לי מספר בעיות, אז בשביל לפתור אותם אני מכחישה.
ויש לי מספר מוקדים לשבירה עצמית, אז אני הולכת לישון.
ורע לי, אז אני מחייכת ולוקחת סיגריה.
ועכשיו אני חולה, אז באסה, כי להיות חולה בסופ"ש זה לא כיף, הרס לי את כל התוכניות.
לפחות חמישי היה כיף.
בלהבלהבלה לפחות יש לי קופסה חדשה של כאמל לשבוע.
עריכה:
ממ הנשים שאני מציירת יוצאות עקומות ומוכות. ומכוערות. באסה.
הריאות שלי עולות באש, מארגנים מחאה, התחלתי לקרוא ספר על השואה.
הוא שינה תמונת פרופיל והוא נראה דיי חמוד קצת בא לי לרות בעצמי. או לרות בו לא החלטתי עדיין.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
