שאתה קם בבוקר וחוזר לישון, ולא קם מהמיטה.
הימים האלה שכבר נמשכים שלושה שבועות.
והרצון המטורף הזה לא להיות פיכחת רוב הזמן, לא להיות פיכחת בכלל.
לפחות באים לקראתי.
והפסיכולוגית לא כזאת רעה.
ואולי הניתוק הזה טוב.
כל דבר הוא לטובה לא?.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
