האם אנו קרובים לנפילה או שמא?
עליי עליכם מאיפה שזה יוצא ואין לי מושג מה עכשיו |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2012
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
מאחורי המסך
מעניין מי שם, מי אתם שמגיבים איך אתם ניראים עם מי אתם מסתובבים מה אתם מרגישים מה קצב הלב שלכם מה אתם? אדם או יצור אגדי?
מי אתם?
| |
מה אם...
מה אם זה לא יצליח.. מה אם אני לא אפרח?
מאוחר מידי? כדאי בכלל? ארור אתה זמן!
הכל כל כך קרוב, אני זוכר כמה רחוק זה הרגיש רק לפני כמה חודשים עכישו אני מרגיש את זה נושף בעורפי כמו חייה רעבה..
אני מרגיש כמו עז קטנה העומד בפני זאב רעב שרק מחכה לטרוף אותי.. האם כל המאמצים שלי יובילו אותי לאותה נקודה בלתי נמנעת- לכישלון מוחלט?
אני מקווה שהבלתי נמנע הוא נמנע.....
| |
הרס- אולי טוב לי איתו?
אני רוצה פיצוץ, ריעדת אדמה פאקינג מלחמת עולם שלישית!
אני רוצה מלחמת תקשורתית אדירה משהו מסעיר עד רמת הבדל, כל כך מתוקשר שאין אחד שלא ידע עליו אפילו בכפרים נדחים בהודו ישמעו עליו.
מה כבר ביקשתי אירוע קטן של אי- שקט? קצת הרס יכול להועיל- לי. אולי אם מה שאני מייחל לו יקרה אז כום יפנו את עורפם אליו ויתנו לי קצת ספייס לבעיות שלי,
קצת צומת לב אל עצמי נמאס לי פשוט מהכל אני צריך לפרוק את המרתף הבידיוני שלי, אבל לא כשכולם מסתכלים.. אני פשוט לא יכול..
אני צריך את ההרס הזה כדי שלא יסתכלו כדי שאולי האשמה תעזוב אותי שאולי אני אוכל להיות עצמי זה הרבה זמן..
בלי כל הלחץ והציפיות בלי להיות כתף תומכת לאנשים שבורים אם כי אני בסך הכל משענת של קנה רצוץ..
נמאס לי להיות זה שעומד מהצד ורואה חיים מושלמים אבל לא נוגע בהם....
אני רוצה את החיוך אני רוצה סיבה לקום בבוקר!
אני רוצה להיות אני.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
