כריסטיאן ראדר הוציא בחודש שעבר ספר עיון בשם Dataclysm, שילוב של Data עם המילה Cataclysm, שאפשר לתרגם כ"אסון טבע", אבל גם בתור "מבול", שהוא הרי אסון הטבע הראשון בתנ"ך. הספר נקרא כך כי הוא מדבר על מבול המידע שזורם בשנים האחרונות, מאז שהחיים שלנו הפכו להיות דיגיטליים יותר ויותר. בעקבות כך אפשר לשמור ולאגור מידע עלינו. ממשלות משתמשות במידע כדי לעקוב אחרינו, חברות כמו פייסבוק וגוגל משתמשות במידע כדי למכור לנו פרסומות בצורה מתוחכמת יותר, אבל אפשר להשתמש במידע הזה גם בתחום מדעי החברה. הספר, שנכתב על ידי אחד ממקימי אתר ההיכרויות OkCupid (ונעזר רבות במידע אנונימי מגולשי האתר), נועד להראות את מגוון הדרכים בהם אפשר להשתמש במידע הזה כדי ללמוד תובנות על חיינו. החלק השני בכותרת הספר הוא "(Who We Are (When We Think No One's Looking". קראתי את הספר בשבוע האחרון ולמדתי ממנו המון דברים מסקרנים שרציתי לשתף, סתם כי בא לי לכתוב על זה. אז הנה כמה תובנות מעניינות שהספר מראה בעזרת מלל וגרפיקות:
1. בOkCupid המחזרים יכולים לדרג בני/בנות זוג פוטנציאליים בדירוג של 1 עד 5 מבחינת יופי על פי התבוננות בתמונת הפרופיל. הדירוג עוזר לתוכנה להתאים בעתיד אנשים שיותר מתאימים לטעם של המדרג. כאשר משכללים את כל הדירוגים שהגברים נתנו לנשים, הגרף נראה כמעט לגמרי כמו עקומת פעמון (זו שמשתמשים בה כדי לתת ציונים בפסיכומטרי), כלומר באופן בלתי מודע, כל הגברים באתר דירגו כך שיצרו גרף שבו מספר הנשים היפהפיות (5) הוא נדיר כמו מספר הנשים המכוערות (1), והממוצע הוא אישה שהדירוג שלה הוא 3. נשים, לעומת זאת, דירגו בצורה שונה ויותר בררנית, והגרף מתרכז כך שהממוצע של היופי הגברי הוא 2. יוצא שלפי מוח-הכוורת הנשי רק 1 מתוך 6 גברים הוא "מעל הממוצע" מבחינת יופי!
2. אותם דירוגים איפשרו לבחון את הגיל שבו גברים ונשים נראים הכי טוב למין השני, ולראות איך הגילאים האלו משתנים עם השנים. אצל נשים ניתן לראות שגברים נראים הכי טוב כשהם קרובים לגיל של המדרגת. בהתחלה הן מעדיפות שיהיה קצת מבוגר מהן - נשים בגיל 20 דירגו כך שהגיל האידיאלי לגבר הוא 23. נשים בנות 25 דירגו כך שהגבר האידיאלי הוא בן 26. בערך בגיל 30 יש היפוך קל, כך שהן מעדיפות אותו צעיר יותר. למשל בת 35 תעדיף את הגבר שלה בן 34. המרווח הכי גדול הוא אצל נשים בנות 46 שיעדיפו גבר בן 38. אבל האידיאל תמיד יהיה קשור לגיל האישה.
אצל גברים המצב שונה באופן דרסטי. לא חשוב אם הגבר הוא בן 20, בן 30 או בן 50, תמיד האישה שנראית הכי טוב לגבר תהיה בגילאי ה20 המוקדמות, בין 20 ל24, כמעט בקו ישר. זה לא אומר שכל הגברים גם בגיל 50 יחפשו רק נשים צעירות. זה ממש לא המצב, זה רק אומר שזו ההעדפה שלהם בעולם אידיאלי. כשהגברים באתר ההיכרויות נשאלים אילו נשים הם מחפשים, הם בדרך כלל יתנו טווח גילאים סביר, למשל בני ה40 מחפשים נשים מגיל 25 עד 45. כשבודקים לאילו נשים הם שולחים הכי הרבה הודעות, רואים שהם מתיישרים לפי הנורמה: גברים בני 30 שולחים הכי הרבה הודעות לבנות 25, למשל, למרות שמבחינת המוח הגברי הקולקטיבי הן כבר עברו את שיאן. יש קונפליקט בין מה שגברים רוצים, מה שהם אומרים, ובין מה שהם עושים.
3. שונות ביופי מאוד עוזרת לנשים, כמעט באותה מידה כמו היופי עצמו. למשל: אישה א' היא כזאת שרוב גדול של הגברים דירגו אותה בתור 3, כלומר ממוצעת. את אישה ב' דירגו הרבה אנשים בתור 1 אבל מספר יחסית קטן דירגו אותה בתור 5. זה קורה לרוב כאשר יש בה מאפיין שלא נחשב למושך בצורה מיינסטרימית, אבל יש גברים שרואים אותו כמושך: למשל קעקועים רבים, שיניים יוצאות דופן, צבע שיער משונה. אישה ב' כזו, שיש לדירוג שלה קוטביות רבה, תקבל 70% יותר הודעות באתרי היכרויות מאישה שנחשבת הרבה יותר יפה ממנה בשקלול הכללי. ניתן להסביר את זה על ידי כך שגברים שאוהבים את השוני שלה ייטו ליזום הרבה יותר כי הם חושבים באופן מודע או בלתי-מודע שהסיכויים שלהם יותר גבוהים לקבל ממנה תגובה, כי לא כל הגברים יימשכו אליה.
4. באתרי היכרויות, הודעות שהוקלדו במיוחד לאישה הספציפית אליה הגבר פנה, שכללו התייחסויות ספציפיות, קיבלו יותר היענות מצד הנשים, מאשר הודעות קופי-פייסט גנריות של גברים שסיפרו על עצמם ולא הפנו את המסר באופן אישי. אך ההבדל הוא לא כזה רציני, 75% אפקטיביות כמו הודעה אישית, לכן כשמסתכלים על הדבר מזווית של היענות תמורת השקעה, הרבה יותר משתלם וחוסך בזמן להיות אנשי קופי-פייסט.
5. ניתן לצפות ולחזות, אמנם לא באופן מושלם, את היציבות של בני זוג לפי הפייסבוק שלהם. לפי מחקר שבדק יותר ממיליון זוגות בפייסבוק (ועקב אחרי שינוי הסטטוס לאחר פרידות), זוגות יציבים הם לרוב כאלו שבהם בן או בת הזוג מהווה ה"גשר" המרכזי לעולמות המבודדים בקבוצות החברים השונים של החצי השני בזוגיות. כלומר, מדד מרכזי הוא כך שיהיו חברים משותפים בין בן הזוג לבת הזוג, אך זה לא מספיק. מה שדרוש הוא שבן-הזוג, למשל, יהיה חבר משותף גם של כמה בחורות מחוג הריקוד של האישה, וגם של כמה מבני המשפחה שלה, וגם של כמה מהעבודה שלה. מצב כזה הוא אידיאלי, וההערכה היא שזה כי הוא מראה על כך שהקשר הוא חזק ושבת הזוג משתפת את בן הזוג בכל האספקטים בחיים שלה. יש גם קיצון מהצד השני שהוא לא טוב ליציבות, ובו החיים של העולמות השונים בחיי בת-הזוג מקושרים יותר מדי, למשל שבני המשפחה של בת הזוג גם מכירים את כל הבחורות מחוג הריקוד. המצב האידיאלי הוא כזה שבן-הזוג הוא מיוחד במינו בחייה של בת-הזוג (רק נתתי דוגמא, האידיאל הוא זהה גם כשהופכים את המין המדובר). זה כמובן לא יכול לחזות באופן מושלם פרידות, ותמיד יש חריגים, אבל בכל זאת מעניין.
יש עוד המון דברים מאוד מעניינים בספר שלא יצא לי לכתוב עליהם, למשל בנושאי גזע,
ואני ממליץ עליו לכל מי שהנושא מעניין אותו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: