when nothing goes right, GO LEFT

היא כל כך יפה.

אתם רואים אותה? היא יושבת שם, מביטה.

מביטה על הדברים הקטנים, דברים שאנחנו לא מייחסים להם כל משמעות, אבל היא כן. יש לה זמן.

אלו ההנאות הקטנות של החיים.

תראו אותה, את השיער שלה, המקורזל במידה הנכונה והנפוח במידה הנכונה. זה השיער הכי יפה שראיתי מעודי.

והעיניים שלה, עיני השקד החומות האלה, שעוקבות אחרי העולם בפליאה. היא כל כך יפה, אתם לא חושבים?

והמבט שלה עוקב אחרי יתוש זעיר שנכנס לתוך האהיל של המנורה ומטיל צללים על הקיר.

היא לא מסתכלת עליי. אנשים לא מעניינים אותה. יש אותם בכל מקום. והם תמיד עושים את הדברים הצפויים ביותר.

היא לא צריכה אנשים, יש לה את עצמה. ואת העולם. היא חיה את חייה בחיפוש אחר דבר שאף אחד לא מבין חוץ ממנה. היא תרה אחר הבלתי צפוי. ועכשיו מבטה פונה לכיוון השני. האם היא מביטה אליי? שבריר של תקווה עובר בי. לא, מבטה מזדגג והחיוך שלה מפנה מקום להבאה קפואה.

היא חולמת.

היא חולמת על אנשים שמאבדים את זיכרונותיהם כל שלוש שניות, על פירות בסלט ירקות ועל מכונות זמן. והיא שם לבד, עמוק בתוך החלומות שלה, והיא לא צריכה שם אף אחד מלבדה.

ואני, כשאף אחד לא שם לב, אני גם חולם. אני חולם על עולם ללא מלחמות, אני חולם על זברות עם נקודות במקום פסים, ואני חולם עליה, עם השיער המקורזל הנפלא שלה ועיני השקד הנפלאות שלה, ואני חולם שהיא שמה לב אליי.

יש דברים, כמו זה - שאתה יודע שלא יקרו, אבל זה לא גורם לך להפסיק ולהאמין שיבוא יום והם יתממשו.