אמ אז רשמית אני בדד , הם נפגשים בלעדינו שוב , אבל אני לא חזקהכמו שחשבתי שאהיה לגבי זה וזה מבאס..
אני כבר לא יודעת מה אתה רוצה , כשאנחנו ביחד זה כיף נורא , עדש הרגע שאתה במחשב והקיום שלי נעלם אבל פסדר נעביר , כשאנחנו לא ביחד רוב הזמן לא אכפת לך ממני בכלל , לא שולח הודעות ועכשיו גם אתה לא רוצה לשמוע את מה שאני אומרת כי אין לך מצב רוח , ותמיד יש לך תירוצים שגורמים לי לרצות לבוא אליך להיפרד ממך ולהגיד שפשוט נמאס לי שלכל דבר יש לך תירוץ , ושנמאס לי מהמצבי רוח האלה שלך שפעם אתה ככה ופעם ככה , כאילו יש לך מחזור חודשי ואתה מתנהג בצורה שונה כל חצי חודש , חצי חודש אתה מתנהג כבן אדם הכי מקסים אוהב ודואג וחצי חודש אני לא קיימת . וסעמק אני לא אתחיל לדבר איתך על זה אפילו כי לא בראש שלי . יש לך תמיד תירוצים לזה שהם הגיונים ונמאס לי ! אני לא חושבת שאני צריכה חבר מתרץ . באלי לתת לך תמתנה המפגרת הזאת וללכת ...
הכי מרגיז אותי שאני הייתי פעם בראש סדר ההיענות שלך , היום אני בין האחרונים ... אני רואה שאתה עונה לכולם לפני וכולם יותר חשובים ממני .. נהייתי כלום כנראה ... אולי באמת מיצינו תקשר הזה ...? אבל אני יודעת שניפגש שוב ויהיה לשנינו שוב כיף , אבל זה שווה את זה ? זה שווה א הפחד התמידי הזה והעצבים האלה בין לבין ...?
ומשו מוזררר ... ככל שאני מרגישה יותר חרא במבחנים אני מקבלת ציון יותר טוב , די מוזר ...
המסר לעולם , תהיו נחמדים , ואדיבים , ואל תהיו סנובים מסריחים *תמיד* .
שיהיה לנו .. סופ"ש....?
*התמכרתי לגמרייי לאלבומים של קייטי פרי וליידי גאגא , שלמות מהלכת ... *
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
טינאייג'רית לא טיפוסית