סיפורו של ווינר
אני מביא סיפור אמיתי מהחיים של איש יקר ומכר.
שלקח את עצמו בידיים והחליט שהוא לא מותר לעצמו ומציב מטרה ברורה:
"להכניס ספורט לחיים שלו, לשפר את איכות החיים שלו ועל הדרך להוריד במשקל משמעותית".
עם המטרה הזו הוא לא רק ישן בלילות אלא גם חלם עליה ופעל בכל יום לקראת המטרה.
אחד מהיעדים לקראת המטרה היה לרוץ מירוץ של 10ק"מ.
לרובנו זה לא נשמע הרבה כי עושים את זה ברגל פעם בתקופה, אבל מדובר באדם
שצריך לרוץ את זה, ולהתחרות בעצמו בנוסף על להתחרות עם אנשים נוספים שרצים.
המרחק הזה קשה, מאתגר ולא מתאים לכל אחד.
צריך תכונות אישיות מיוחדות בשביל להתחיל ולסיים אותו.
לאחר תקופה של אימונים הוא הרגיש שהוא מוכן ויצא למירוץ.
למחרת שלח לי הודעה:
"אהלן אריאל. מה שלומך?
רציתי רק לספר לך בגאווה רבה שסיימתי רשמית הבוקר את 10 הק"מ
של מירוץ גבעתיים...
היה לא פשוט ומאתגר ביותר - אבל החלטתי לקחת על עצמי את המטרה הזו,
ועמדתי בה בכל מחיר.
ואפילו לא עשיתי בושות יותר מדי - זמן של 58:39.
אני מנצל את הסופ"ש להתאושש ולנוח :)
סופ"ש אדיר".
זה מוכיח לי ולכל מי שקורא, שעם נחישות, מטרה ברורה, רצון להשתפר,
יכולת מדהימה ואנרגיות - ניתן להשיג דברים מדהימים, להיות הכי טוב של עצמך.
אני באופן אישי גאה בו מאוד ואמרתי לו את זה.
והכי חשוב לדעת להוקיר את עצמך על השגת המטרה.
זו כוחה של אמונה בעצמך.
תגובה לאחר כתיבת תת-הבלוג הזה:
"הי אריאל, ממש התרגשתי לקרוא את זה. מאוד מרשים - כתוב מאוד יפה,
וממש מחמם את הלב ועשה לי את היום לקרוא את המילים האוהדות והמפרגנות.
אתה יותר ממוזמן להכניס את זה לבלוג שלך.
אני שמח ומרגיש כבוד רב שהסיפור שלי שימש השראה בשבילך לכתוב,
ושאתה בוחר לשתף אותו עם קוראיך :)
מקווה שהסיפור יעזור לעוד אנשים לקבל השראה ולהגשים את המטרות שהציבו לעצמם :)"