"שלהבת הרגשות מעולם לא האירה את ההבנה אלא סנוורה אותה."
(תומאס הובס)
מעניין איך זה ללכת על המים. זה כמו ללכת על חבל דק?
אני הולכת על חבל דק. "תפלי. תפלי תפלי תפלי. זה בידיים שלך. רגל אחת באוויר ואת נופלת."
לקפוץ? לא לקפוץ?
לקפוץ מהגג זה כואב? כאב פיזי יגרום לי להרגיש?
למה את כועסת? למה אתן לא מבינות?
למה אין אחד בעולם הזה, בין מיליוני האנשים, שמצליח להבין?
למה אני בוכה, אני לא מרגישה עצב... אז למה?
מועקה? לא.
כעס? לא.
עצב? לא.
פחד? לא.
כלום. המוח שלי ריק... אני צריכה להתרכז בחבל, אסור לי ליפול.
אולי נשארה לי עוד תקווה קטנה שאני יכולה לפספס?
תקווה? לא.
אכזבה? לא.
אושר? בטח שלא.
איך אני מייצבת את הרגל על החבל עכשיו?
בא לי ליפול, לתפוס בחבל הזה בשתי ידיים ולחנוק את עצמי.
שנאה? לא.
אהבה? מה זה בכלל..
אמונה? התפוגגה.
כלום
אני לבד.
מלאך, אני עדיין מחכה...
"Pieces"
I'm here again
A thousand miles away from you
A broken mess, just scattered pieces of who I am
I tried so hard
Thought I could do this on my own
I've lost so much along the way
Then I see your face
I know I'm finally yours
I find everything I thought I lost before
You call my name
I come to you in pieces
So you can make me whole
I've come undone
But you make sense of who I am
Like puzzle pieces in your hand,
Then I see your face
I know I'm finally yours
I find everything I thought I lost before
You call my name
I come to you in pieces
So you can make me whole!
I tried so hard! So hard!
I tried so hard!
Then I see your face
I know I'm finally yours
I find everything I thought I lost before
You call my name
I come to you in pieces
So you can make me whole
So you can make me whole
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
יש לי מה לומר...