הריסים הארוכות שלך- איזה כיף
להסתכל על הריסים הארוכות שלך, כל כך יפות עם העיניים החומות והחמות שלך.
הגובה שלך- כיף לעמוד
לידך אפילו שאתה גבוה ממני, זה גורם לי להרגיש קטנה יותר בפעם הראשונה בחיים שלי,
בדרך כלל אני הגדולה וכולם דחלילים שחיפים לידי. והכתפיים הרחבות שלך, אני אוהבת
את מבנה הגוף שלך בכללי, אבל הכתפיים שלך תמיד זקופות, אתה הולך זקוף, אתה משקף
ביטחון עצמי אפילו בלי לשים לב. בלי שחצנות, בלי יהירות. אתה פשוט אתה ואתה מקסים!
הזרועות והידיים שלך- יש לך
זרועות שריריים, וכפות הידיים שלך גדולות, וזה כל כך מדליק.
צבע העור שלך- יש לך עור
שחום, בלי שתשב שעות בים ותספוג כמויות של קרינה. נראה לי שאתה פשוט כזה.
הזקן שלך- שדקר אותי
כשהבאתי לך חיבוק, אבל כל כך יפה לך.
התנהגותית:
כשאתה מחייך בבוקר
חצי חיוך- אני
אוהבת לבוא ולראות אותך יושב בפרגולות עם הרגליים מתוחות לצד השני של הספסל,
הידיים מאחורי הראש, וחיוך "חצי קלאץ' " על השפתיים שלך.
כשאתה מדבר בטלפון- כשאתה מדבר
יש לך הבעה כזאת מרוכזת, אתה מרים גבות ומקשיב בריכוז, מחייך לפעמים לעצמך, ולפעמים
אתה גם מסתובב מסביב, בועט במשהו אקראי ועונה לאדם שמדבר איתך. יש לך הבעות פנים
מצחיקות.
כשאתה האחראי היחיד
מכולם-
בנינו, כולם כבר יודעים שאתה זה שעובד הכי טוב מכולם, ושאתה האחראי היחיד כי כל
השאר סתם חפשנים שמתים לסיים את היום ולעוף הביתה כדי לרבוץ במיטה ולא לעשות כלום,
כשאתה הולך אחרי זה לעבוד.
כשאתה נוהג- המבט
בעיניים שלך כשאתה מתניע כל כך מושך, שאפילו עכשיו כשאני נזכרת, זה מדליק אותי. יד
אחת על ההגה, השנייה איפשהו, על החלון כנראה, הרגליים הארוכות שלך מתוחות והרגל
לוחצת על הגז, ובו-זמנית אתה מספר לי דברים בהתלהבות כזאת, שהחיוך נמרח לי על
השפתיים ולא ירד גם עם אקונומיקה.
כשאתה מקשיב- אני אוהבת
שכשאתה מקשיב למה שמישהו מספר לך, אתה תמיד מסתכל לו בעיניים, מרוכז, וזה עושה חשק
לספר לך עוד ועוד, ואתה לא מתפרץ, מחכה לסוף הדברים ונותן עצה, מעודד. כאילו זה
הכי טבעי בעולם שיבואו וישפכו לך את הלב כמו מים ששופכים מבקבוק.
כשאתה צוחק- כשאתה צוחק,
הקול שלך משתחרר בצורה כל כך מתגלגלת וסקסית, שאתה אפילו לא שם לב אליה. אתה צוחק
מהלב, אפילו שלפעמים מה שאמרתי לא היה כל כך מצחיק. חוש ההומור שלך מקסים +
כשאתה צוחק והראש שלך נשען אחורה- כשמשהו מאוד מצחיק אותך, אתה משעין את
הראש אחורנית וצוחק מכל הלב, ואי אפשר לא להצטרף אלייך, זה מדבק.
כשאתה מספר משהו
ומתלהב ממנו אתה צועק- כשמשהו מאוד מלהיב אותך, אתה מספר דברים
והקול שלך עולה, אתה לא שם לה שאתה מרים את הקול ולפעמים אתה אפילו בולע מילה או
שניים, וזה כל כך מדליק אותי, שבא לי להשתיק אותך בדרך כזאת או אחרת רק כדי שתפסיק
להדליק אותי עוד יותר!
כשאתה לבוש בחולצה
לבנה-
העור שלך שחום והלבן הזה פשוט כל כך יפה על הגוף שלך, שבא לי...
כשאתה היחיד שעונה לי
"בוקר טוב" כשכולם עייפים- כשאני באה בבוקר מלאת אנרגיה כי נסעתי
שעה וחצי בשקט [וכי אני היפראקטיבית חסרת תקנה], ואני מתפרצת באנרגיה, כולם מרימים
גבות בפליאה ומפהקים בעייפות, ואתה תמיד מחייך ועונה לי "בוקר טוב גם
לך" גם אם אתה עייף. בא לי לקפוץ מאושר כשאתה עושה את זה.
כשאתה לובש חולצות והן חושפות את השיער בחזה- זה גברי, זה מדליק, אתה מדליק. אתה גבר. שינוי
מרענן לעומת כל הסתומים הילדותיים שסובבים אותי תמיד.
כשאתה עובר ליד המקום
שלי וקולט שאני מסתכלת עלייך- כשאתה עובר, אתה מחייך לי, או שאתה נעצר
ושואל מה קורה, מה נשמע, או סתם מקניט אותי שאני חפשנית שלא עושה כלום (שקר!!!).
לא מזמן אמרת לי: "היום את עסוקה... הא?". מה זאת אומרת?! אני תמיד
עסוקה!
כשאתה צוחק על עצמך
ועל שטויות שעשית פעם- אני אוהבת שיש לך הומור עצמי כמו שלי, שאתה
אוהב לצחוק על שטויות שעשית פעם ולספר לי עליהן, שאתה מגיב בביטחון כלפי עצמך אבל
צוחק על זה אחרי זה. "אז תעברי ליפו... אומנם אני לא אהיה שם אבל..."
ואתה מתחיל לצחוק.
כשאתה יודע לעזוב
אותי כשאני עצבנית- אבל לשאול אותי אם הכל בסדר כשכבר נרגעתי. אפילו לא כעסת
כשהתפרצתי עלייך... "נו, נרגעת?"
כשאתה מבין את ההומור
שלי-
מעטים האנשים שמבינים אותו, אבל משום מה אני אף פעם לא צריכה להסביר לך למה
התכוונתי כי אתה מבין לבד, והכי גרוע? שאתה צוחק ממה שאני אומרת כשכולם מסתכלים
עליי במבט של: "מה את רוצה?!"
כשאתה מספר לי דברים
על עצמך-
קרה כמה פעמים, וכל כך כיף לי לשמוע עלייך, כי אתה מעניין אותי, אתה מסקרן אותי,
אתה גורם לי לרצות לשמוע עוד ולדעת מה עוד עברת, מה עוד אתה רוצה להשיג... הכל
עלייך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
יש לי מה לומר...
