"Don't like me? Cool. I don't wake up every day to impress you."
הייתם מאמינים שעוד ארבעה חודשים יש לי שנה בצה"ל?! אני עוד זוכרת את הטירונות!
("אל תדברי לי עם הידיים" או "את צוחקת לי בפרצוף?!")
להגיד את האמת? חזרתי היום מתורנות שישי (כן... לבתי הדין הצבאיים יש דבר כזה :[ )
והאמת? שאם פעם הרגשתי לא מועילה בכלום (כי נכנסתי ללחץ), היום המרגש אחר לגמרי- בעיקר כי אני יודעת מה קשור למה ואיך מה הולך...
בכלל, מצאתי מקום בחיים הצבאיים האלה עם אנשים (חלקם שלא יורקים רעל בכל מילה שלהם).
הכי אני אוהבת שאני באה בבוקר וכולם צועקים לי מכל מקום "בוקר טוב!" ו"מה קורה?"
היום התחלתי את הבוקר בSMS "את ערה?"
O_O
האידיוט מהבסיס שסיננתי אתמול הצליח לחפור לי היום בבוקר.
7:35.
ב-8:00 מתחילה תורנות שישי.
המפתח של בית הדין אצלי.
ברור שאני ערה! מי עוד יכול לפתוח את המשרד?! אתה?!
הלך לאיבוד.
מה יש ללכת לאיבוד. גם אתה גר בראשון לציון! מה אתה שרוט?!
ומה הלך בראשון בפורים? אוהו!
מסיבת הרחוב הייתה מטורפת!!!!!!!!!!!!!!!!!!
והדג נחש הופיעו! כמה התחרפנו שם!!!! :)
כמה תמונות מהאירוע:
היה פשוט- מטורף!
התמונות שייכות ל: עריית ראשון לציון- דף הפייסבוק.
וחזרה להיום:
בקיצור, למרבה השמחה, סיימנו את תורנות שישי מוקדם, ועפנו הביתה. מאז אני מתכננת לקום כבר כמה שעות טובות ולסדר את החדר שלי, אבל אין לי כוח!
לפני שבועיים בערך ישבתי עם ידיד שלי מהבסיס ובכיתי לו שנמאס לי מהבסיס,
ומהאנשים האגואיסטים,
ומהחשבונות שכולם עושים אחד לשני,
ומהמפקדים ששמים זין על העולם,
ומהאנשים ששמים זין אחד על השני,
ושבא לי למלא 55 ולעוף משם על טיל מצידי ושכולם יכולים לקפוץ לי.
והוא אמר לי-
"שמעי, אני עוד חודש משתחרר, ואני אומר לך ככה: לא משנה מה תעשי, אף פעם לא יהיו פה מרוצים מכלום.
לא משנה כמה תתרמי, לא תשמעי תודה.
כמו שהם שמים זין- שימי גם את.
תעזרי למי שעוזר לך. תהיי נחמדה למי שטוב אלייך.
אל תקחי את המקום הזה אישית ללב."
כל כך חכם, נסיך!!! ♥
אמרתי לו גם שבכללי מאוד קשה לי להתחבר לאנשים ישר- בעיקר לבנים בגלל בעיות עם אבא שלי.
ואז הוא מחייך ואומר לי: "אבל התחברת אלינו מהר."
"נכון"
"כי אנחנו שכונה. אנחנו מפגרים כאלה- קל לנו למצוא שפה משותפת."
אין- הוא נסיך. פשוט עליתי למעלה והתחלתי לבכות למעיין (הפקידה החברה הנורמאלית מהבסיס) על כמה שהוא עזר לי.
באמת שלא שמתי לב איזה כובד זה עשה לי עד שפרקתי הכל.
אוראלי- אתה באמת אור. ♥
ומאמי? העניינים עם מאמי משתפרים מפעם לפעם.
בקצב הזה אני לא בטוחה שאני יכולה לשלוט בעצמי.
בדיוק אמרתי לחברה:
"יודעת גם מה הקטע? במראה הוא לא הטעם שלי. הוא גבוה, שחום, עם עיניים חומות ושיער כהה,
וריסים ארוכים ארוכים. אבל לא יודעת מה יש בו שעושה לי את זה!"
(חפרתי לה ב-SMS חחחחח)
אין. בובי שלי פשוט חתיך, ומיום ליום אני לא יכולה להתאפק. מסכן. כבר התחלתי לשלוח ידיים O_O
ודבר אחרון- לפני כמה ימים קראתי ספר על שפת גוף.
כל מיני סוגים של תנועות ופעולות שמעידות לע המחשבות שלנו, והגעתי למסקנה- אני מציגה לכל כך הרבה גברים שאני "מתחילה" איתם, ועל פארש.
מה אני אשמה שכל הזמן בא לי לשחק בשיער
(כתוב שאם את משחקת עם השיער- הגבר שמולך מוצא חן בעינייך)
ומה אני אשמה שמתייבשות לי השפתיים?
(כתוב שאם את מלקקת את השפתיים אז בא לך עליו)
או שאני מסדרת את המדים כי הם נראים כמו שק עליי כי רזיתי 14 קילו מהגיוס?
(כי כתוב שאם את מסדרת את הבגדים ליד גבר זה כדי שישים לב לגוף שלך- ממש! זה מש שחסר לי בחיים, שישים לב לגוף שלי).
בקיצור.
או שאני לא שמה לב
או שהספר מפגר?
או שזה אינדיבידואלי. כנראה!
אני רוצה לפתות רק את מאמי שלי ♥
שיהיה לכולנו סופ"ש נעים וכייפי!!!!
(ולי מלא בסושי שאמא שלי קונה את המצרכים בשבילו- אני אעלה תמונה)
עד הפעם הבאה,
אוהבת! ♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
יש לי מה לומר...