" L'amore è una lotta basata sulle parole e sul tempo..."
" אהבה היא מאבק המבוסס על המילים ועל הזמן.."
(James Barlow)
" Cara Mia?"
העיניים שלי כך כך רדומות וכבדות, לא מתחשק לי לפקוח אותן. אני מרגישה את המבט החודר אבל גם המבט הכי ירוק בעולם לא מצליח לגרום לי לפקוח עיניים. הן כבדות, וכמה שאני לא מנסה, הן לא נפקחות. אני מזיזה את הראש ומרגישה סחרחורת.
"Cara... Per favore.."
שפת האם האיטלקית מתגלגלת לו על הלשון ופורצת בקצרה לאוויר. אני מחייכת, אין לי מושג למה, אבל האיטלקית שלו מעוררת בי חום בגוף..
"You know I love your smile, right?"
הפעם הוא מדבר באנגלית, ואני לא יכולה שלא לחוש צביטה בלב כשהאיטלקית נמנעת מאוזניי. אין לו מושג כמה סקסי זה נשמע. מילים שמלטפות בחיבה ומתגלגלות באוויר. יש האומרים שזו שפה רעשנית, וולגרית וצוטבת. לא בשבילי. בשבילי היא מתוקה מדבש.
"Cara, Open your eyes, Look at me,"
הוא מצווה עליי, ואני מתהפכת במיטה לכיוון שלו. אני יודעת מה ההשפעה של העיניים שלו עליי, וכשאני פוקחת את עיניי שלי, נשימתי נתקעת וליבי מחסיר פעימה. העיניים הכי בהירות שראיתי, ירוקות-אפורות כשהשמש מאירה עליהן מהחלון. ריסים בצבע שחור כהה, שרק מדגיש את עיניו עוצרות הנשימה.
"Buongiorno, amore mio,"
אני לא יכולה לשלוט בחיוך שנמרח על השפתיים שלי כשהוא אומר "אמורה מיו." האיטלקית שלו צלולה, ואני מודה לאמא שלו שגידלה אותו אי שם, באיטליה.
"Good morning, love."
הוא מחייך אליי חזרה והעיניים שלו נוצצות באור השמש. רוח קלילה נשבה עליי וליטפה את העור החשוף של הכתף שלי בדיוק כשהוא הנחית עליה נשיקה.
"Do you wish something, cara mia?"
אני מנידה בראשי. המוח שלי כואב כשאני מזיזה אותו. הבהרתי לו אתמול שהרגלי השתייה שלי נוראיים, והשמפניה שלו תסחרר אותי. צדקתי.
"I have a headache..."
הוא מסתכל עליי בדאגה, ואז החיוך נמתח על שפתיו.
"Don't worry, amore. I'll take care of you,"
אני מחייכת כשהיד שלו מפלסת את דרכה דרך גבי ואל מותניי. ראשי מסתחרר מהמגע הקליל וזה רק מחמיר את כאב הראש שלי, אבל מי אני שאעצור איטלקי כזה.
"Talk to me in Italian,"
"You like it when I speak in my language, huh?"
כאילו שצריך לשאול בכלל. האיטלקית שלו גורמת לי לרעוד בהתרגשות. החיוך שלו מתרחב והוא מנשק אותי בקלילות.
"Your wishes are my commands, cara..."
אני מחייכת כששטף של איטלקית מהירה מתגלגלת משפתיו ונאנחת. כמה כיף להתעורר ככה בבוקר, אפילו כשהראש שלי מתפוצץ.
"Sei molto bella, cara mia,"
אני מחייכת ומברישה את האצבעות בשיער הרך שלו. הוא מחייך וממשיך למלמל מילים באיטלקית שוטפת שאני לא מצליחה לקלוט באוזניי.
אני קוטעת אותו בנשיקה מהירה והוא מסתכל עליי עם העיניים האלה, שאני כמעט שוכחת מה רציתי להגיד.
"Ti Amo."
הוא מחייך למשמע האיטלקית הזוועתית שלי. הידיים שלו אוחזות בלחיי הסמוקות והוא מפלס שובל של נשיקות עדינות על פניי וצווארי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
יש לי מה לומר...
