"אם כל גבר משקר, כל אישה משקרת טוב יותר."
(ז'ול ברבה ד'אורביי.)
היו היה פעם טווס.
היו לו נוצות רחבות, כחול נוצץ וירוק מרהיב, אפילו ניצוצות של צהוב ואדום- ברונזה נצצו בין קפלי זנבו הארוך.
הוא הסתכל על החיות האחרות בעיניים שאף פעם, בתור מבקרת בגן החיות, לא הצלחתי להבין. זיק של שחור, מבט יומרני ומתנשא, חזה חשוף וקרבולת צבעונית.
הטווס מתהלך לו בכלוב, מסתכל ימינה ומסתכל שמאלה, מחפש משהו שאף אחד לא מבין.
הוא מסתכל על התרנגולת, שמנמנה, מטילה ביצה ועוד ביצה, ומסיט את עיניו בחדות.
הוא מסתכל על התוכי, קולני, צבעוני מדי, כל היום יושב ומפצח גרעינים.
הוא מסתכל על היונה, לבנה כמו קיר, וכנראה גם אטומה כמוהו.
הוא מסתכל על התרנגול, מהנהן לו בכבוד.
הוא מסתכל על ציפורי השיר, שמבחינתו מצפצפות כל היום, וחוץ מזה לא עושות הרבה.
הוא מסתכל עליי.
סע.
טווס מתנשא.
אני לפחות יכולה ללכת בלי זנב. אני רואה מה יש מאחורי!
כשיבוא הנץ, אני לא אברח.
הוא יתיישב על כתפי, ויחד נחלוק כוח, ואתה? מה שווה היופי כשהנוצות שלך פגיעות?
המשל שכתבתי הרבה אולי לא אומר לכם הרבה, אבל לי הוא אומר המון.
אני לא יכולה להגיד אף פעם שהייתי נאהבת כל כך על ידי המין הגברי. אחד בוגד, השני יוצא עם החברות שלי בסבב, השלישי מוציא עצבים....
בזמן האחרון חלה תפנית בחיים שלי, והיא קצת מעצבנת אותי.
גברים, בזה אחד זה, מתחילים להופיע, ובגלל שאני לא משחקת לפי כליי המשחק המקובלים, הם מתעצבנים.
אני לא מבינה?! ממתי אני מחויבת לשחק לפי כללי המשחק? איזה כללים יש בכלל?!
למה אני צריכה לדבר עם בנאדם פעם אחת ולהביא לו את המספר שלי, אם אני בקושי מכירה אותו.
למה אני צריכה להיפגש עם בחור שדיברתי איתו חודשים, ולגלות שהדבר היחיד שעניין אותו זה סקס ושהוא מנסה להוריד לי את החולצה באוטו שלו.
באמת! אני לא מבינה את זה! איפה הכבוד המינימאלי לאישה? עזבו אישה, איפה הכבוד המינימאלי בתור אדם לאדם?!
למה אתה מדבר איתי על הזקפה שיש לך?
למה אתה בוכה שלא זיינת כבר מלא זמן. אני באמת לא מבינה את השטויות האלה.
איך תמיד נופלים עליי ההפוכים?
ומילא אני.
חברה שלי, תמיד נופלים עליה האובססיבים. זה מטריד אותה בטלפון, זה עדיין רודף אחריה, ולהוא יש התקפי קנאה.
והחברה השנייה שלי? תמיד נופלים עליה ה"תמימים-שלא-יגרמו-לך-לבכות" אבל בסוף היא בוכה בגלל כל אחד מהם!
אז תגידו לי, איך זה ייתכן שהם באים בצרורות ונוחתים עלינו, על הנשים, ככה?
והכי גרוע? שאחרי זה יש להם עוד תלונות!!!
הנשים אף פעם לא בסדר. תמיד מתלוננות, תמיד מבזבזות, תמיד מסננות, תמיד עצבניות. מעניין למה!?
אז, איך, אחרי כל זה... אני יכולה לסמוך על גבר, לתת לו את המספר שלי, ולקוות לטוב שהוא לא איזה פסיכי?!
כנראה שאת התשובה, לי באופן אישי, אין!
ועוד 2 שירים שיבהירו את הנקודה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
יש לי מה לומר...