"צלילי גיטרה ישנה."
המים מחליקים על הגיטרה לאט,
אתה נותן למיתרים לנגן.
האצבע זזה, מלטפת כמעט,
אבל הצליל שלה צורם.
הגיטרה מחליקה לך בין האצבעות,
אין לך עוד אחיזה.
ניגנת עליה בעיקר בלילות,
תבין, גם היא נשחקה.
הצלילים כבר לא כמו שהיו בעבר,
היא ישנה, היא חורקת.
היא, בדיוק כמוך, מבינה שנגמר,
ולכן היא שותקת.
המגע שלך עוד מרעיד את מיתריה,
אבל היא מסרבת לנגן,
אצבעותייך מחפשות נואשות את צליליה,
תבין, זה הזמן לוותר.
לקבור את הראש בתוך שקע צווארך,
זאת פעם ראשונה ואחרונה.
פעם נשבעה שתהיה שלך,
היום מדשדשת לבדה.
נכנסת למקלחת, לסלק את הריח
לא רוצה לשקוע בחלומות.
הלב שלה שיכור, שלך פיכח,
אל תתן לה לחיות באשליות.
תן לה, לגיטרה, לנוח לבסוף,
תן למנגינה לשמר את צליליה.
אל תגרור אותה שוב לטירוף,
תשאיר לה רק טעם מתוק, הטעם של זכרונותיה.
אז אתם עדים שוב לכישרון היחיד שיש לי.
הכתיבה.
נפלה עליי כרעם ביום בהיר, בכיתה ח', ומאז היא מנגנת לי על האצבעות, במיוחד ברגעים שקשה לי.
מקווה שלמרות הסיבוך המטומטם שיצא הבנתם על מה השיר.
לילה טוב.