דבר ראשון, שלום. הרבה זמן לא הייתי פה, וגם כשהייתי בפעם האחרונה, היא לא הייתה משהו. הייתי מבואסת.
מי שקורא בבלוג הזה וזו לא הפעם הראשונה שהוא קורא פה, וודאי יראה שאין ציטוט בתחילת הפוסט, והסיבה היא כזאת: כמו שהבנתם מהכותרת, אני הולכת לדבר על עשרת הציטוטים האהובים עליי מהתנ"ך.
אתם בטח שואלים את עצמכם למה? אז ככה... בגלל שזאת הפעם השנייה שסבא של חברה טובה שלי נפטר, ובגלל שהפעם זאת חברה מאמינה, ציטטתי לה משפט כדי לנחם אותה, ואיכשהו התחלתי לחשוב למה אני אוהבת תנ"ך.
אני לא אומר שאני אדם דתי, אני חילונית לחלוטין, ואני לא מקיימת מצוות כמו שמירת שבת, אני לא הולכת לבית הכנסת, ואני לא שומרת כשרות, ובכל זאת... אני אוהבת את הספר הזה שנקרא תנ"ך. יש בו חכמת חיים כזו... שגם אדם שלא מאמין יכול ללמוד ממנה.
בגלל זה בחרתי לצטט מתוכה את עשרת הציטוטים המועדפים עליי ולכתוב למה דווקא הציטוט הזה...
1."גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע, כִּי אַתָּה עִמָּדִי; שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי." (תהילים כ"ג)-
האמת, שזהו הציטוט האהוב עליי ביותר מכל הספר. את הציטוט הזה גם ציטטתי לחברה שלי, ואני רוצה להסביר למה.
אמונה, לדעתי, משמעה לא רק אמונה באל. אדם לא חייב להאמין באל, אבל הוא מאמין במשהו.
דתיים/חרדים/מסורתיים/או סתם אנשים שמאמינים באל.... כמובן יגידו שהכל בידי השם. אחרים, שלא מאמינים באלוהים, מאמינים במשהו אחר. אמונה עצמית בי וביכולת לי, גם היא אמונה.
המשפט הזה מסמל כל כך הרבה אמונה...אמונה באל, בלא נודע, בגורל, בעצמי... לא משנה במה. רק להאמין במשהו, כי בכל רגע נתון, במקרה של נפילה, במקרה של אובדן או במקרה של כאב, שיהיה לי במה להאחז.
2. "וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם, גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ, יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ..." (ישעיהו א')-
הציטוט הזה פשוט מסביר את התורה שלפיה אני חייה את החיים שלי כאדם מוסרי. קודם כל תהיה בן אדם. כיפה לא תעזור לך אם רצחת.
תפילה לא תעזור לך אם גנבת. אלוהים לא יחוס עליך אם השפלת והעלבת את השונה ממך. דרך ארץ קדמה לתודה. מצווה בין אדם לאדם גדולה יותר ממצוות האדם לאל... פשוט כמשמעו.
3. "כי תעבור במים איתך אני ובנהרות לא ישטפוך. כי תלך כמו אש לא תִכָּוֶה ולהבה לא תבער בך" (ישעיה מ"ג)-
אני לא יודעת למה, אבל כל פעם שאני קוראת את הפסוק הזה, אני לא מצליחה לדמיין יד אלוהית. אני מדמיינת משהו יותר קרוב ורך... יד אמהית. כאילו אם לוחשת את המשפט הזה לבנה או לבתה. במילים אחרות, אמא תמיד שם, שומרת ומגנה עליך: תלך אתך במים ולא תתן להם להטביע אותך, לא תאפשר לאף אחד לפצוע אותך. זאת אמא ♥
4. "אֵין עָשָׁן בְּלִי אֵשׁ" (איוב כ"ד)-
פשוט כל כך קצר שמסביר עובדות חיים. אין יום חדש בלי שמש. אין אש בלי חמצן. אין חיים בלי מים.
עוד פירוש שאני אוהבת לתת למשפט הזה הוא במובן אחר לגמרי, ואולי הוא הפירוש המקורי, אין לי מושג... אבל אני רואה את זה כמלחמה. בכל פעם שאני חושבת על המשפט עולה במוח שלי תמונה של מלחמה.... אתם מכירים את המשפט "לטנגו צריך 2"? אותו הדבר.
אין מלחמה בלי לוחמים. אם אחד מהצדדים לא יהיה שם, היא לא תהיה.
5. "הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים, אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים" (שמואל ב' א')-
בגלל שחלק מהחיים שלנו הם אובדן וכאב, מה יכול לתאר את הכאב הגדול שבאובדן יותר מקינת דויד על חברו? קינה שיוצאת היישר מהלב, אי אפשר להישאר אדיש לזה.
6. "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ, וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ,וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ, וְדָע, כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט." (קהלת י"א )-
ואו. לא מדהים המשפט הזה תגידו לי? גם אנשים לא מאמינים יכולים למצוא בזה פירוש לחיים.
תחיו את החיים שלכם. תראו דברים, תחוו, תרגישו, אבל דעו שלכל דבר יש השלכות. מדהים.
7. "ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי" (מגילת רות א,)-
המשפט הזה, כאמור, אומרת רות המואביה לנעמי (נדמה לי?). אפשר לראות במשפט הזה דבר אחד: נאמנות. עד כמה הנאמנות באנשים יפה, שגם אם הדרכים שלהם שונה, הם עדיין שם אחד בשביל השני. המשפט הזה מזכיר לי אנושיות בימים המטורפים שאנחנו חיים בהם.
8. " הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה-טּוֹב, וּמָה-ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם-אֱלֹהֶיךָ" (מיכה ו')-
כמו הקונספט של משפט מספר 2, התנ"ך מזכיר לנו שקודם אנחנו בני אדם. קודם תהיו הוגנים לחלש מכם, אל תטו משפט לרעה, כלומר...אל תדחקו את החלש בגלל שהאחר חזק מדי. אל תתעלמו מהכאב של השונים ממך... תנו יד, תעזרו. זה הצדק, זאת התורה. תהיו בני אדם.
9. " מים רבים, לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות, לא ישטפוה" (שיר השירים ח')-
כמו מרבית השירים שבשיר השירים, אני רואה פה מילה אחת מדהימה: אהבה. אהבה חייה אי אפשר להרוס ולא לרסק ולא לחסל. תגידו שאני נאיבית, אבל אני באמת חושבת שאדם מאוהב אולי סובל לא מעט, אבל גם אדם שסובל מאהבה... עדיין אוהב, אחרת לא היה סובל, לא?
10. "אכול ושתה כי מחר נמות" (ישעיהו כ"ב)-
הפסוק האחרון. תחיו את החיים שלכם, אף אחד לא יודע מה יבוא אחרי המוות. אולי גם לא יבוא. צריך לנצל את מה שאנחנו חווים עכשיו.
אבל אני חולקת על דעה הרסנית של חלק מהאנשים, שמשתמשים במשפט הזה כדי לתת מענה לדברים שפלים שהם עושים. לשתות עד שוכרה ולאבד חושים זה לא לחיות את החיים - זה להרוס אותם.
לטוב לחורים נידחים בכדור הארץ ולעשן את כל סוגי הסמים עלי אדמות - זה לא לחיות את החיים, זה להרוס אותם.
יש עוד מאות דוגמאות... אני חושבת שהבהרתי את עצמי. לחיות את החיים - לא להרוס אותם. אם כבר נתנו לכם דבר כזה נפלא... למה לא לנצל אותו לטובה?
ראיתם כמה תבונה אפשר להוציא מספר כזה? לא הכל חייב להיות בפן הדתי והמאמין שלנו כיהודים. זהו ספר של ערכי אדם בסיסיים שלצערי הרב חסרים להרבה אנשים היום. תנו לעצמכם הזדמנות להיות טובים יותר ובין אם זה כדי להרגיש טוב עם עצמכם.
אני לא מדברת רק על התנ"ך... תראו בכל דבר חוויה מעשירה, תחוו כל רגע, תלמדו מהכל, גם אם אתם לא מאמינים. גם אני לא מאמינה גדולה... זה אומר שאני לא יכולה ללמוד תבונה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
יש לי מה לומר...