בימים שאני חולה או סתם בבית כל היום (היום אני חולה) אני שוכחת איך לדבר עם אנשים, הג'ינג'י, שלמי שלא קרא את הפוסטים שלי בשנתיים האחרונות בכלל הוא אחד (או לפחות היה) מהאנשים הכי חשובים לי שדורכים על האדמה הזאתי כרגע התקשר אליי, אחרי שלא דיברנו בערך.. ארבעה חודשים? משהו כזה. לא משנה, זה תמיד ככה אצלנו, לא מדברים כמה חודשים, ואז כאילו כלום. בום. הכל כרגיל. הפואנטה היא, בקיצור בערך, היא שפשוט נתקעו לי המילים בגרון ולא ידעתי איפה לזרוק את עצמי. בכל אופן יצאתי מזה עם תירוץ עלוב, שהוא יודע שהוא עלוב. מה שעצוב, שהוא באמת מכיר אותי, והוא בטוח בטוחחחח יודע שבילפתי לגמרי. אבל נכנסתי לפאניקה, די נו. לא משנה.
החיים שלי נהיו משעממים למדי מאז שסיימתי שנת שירות, אני מתרגשת מדברים שוליים כמו נשיקות בסרטים ומהספר "מישהו לרוץ איתו" (טוב, לא שטותי, אבל איך התחלתי לקרוא אותו רק עכשיו?) ומנשיקות שלי עצמי. ומגבינה. וחלב עם קינמון, מאוד מרגש אותי. אני לא צינית אפילו, זה באמת. לקחת גלולה למניעת הריון- מרגש אותי. המחשבה שלא צחצחתי שיניים היום כי הייתי תקועה מאתמול בבית- מרגשת אותי, אפשר אפילו לומר- מטלטלת אותי! יולו. שוב המילה הזאת תפסה אותי, איזה צחוקים איתה. הרגליים שלי חלקות ואין לי איך לחלוק את המאורע המשמח הזה עם אף אחד. עזבו את כל הפרטים השוליים בצד, אתם יודעים מה, השיער שלי.... יפה היום! כן כן. אויש, אחרי שנה של הזנחה מטורפת בשנת שירות (אנחנו מדברים על אי חפיפה ואי קונדישנר בעקביות יום יומית) בעזרת חומר לבן ששכחתי איך אמא קראה לזה כזה שצריך לשים על השיער במקלחת ולחכות כמה דקות ורק אז לשטוף (אגב, זה לא מרכך. אבל אם מדברים כבר על מרכך, ממש לפני שלושה חודשים גיליתי שבכלל לא פשוט שמים ושוטפים, אלא שצריך לחכות! איזה מין טירוף זה הא? הם צריכים לשים את זה על האריזה! כשאמרתי את זה לאחותי היא אמרה לי ששמו את זה על האריזה..) (גאון) (כמעט התערבתי איתה על זה אבל אמרתי לה באלגנטיות שאני במקרה צריכה ללכת לשירותים איפה שבמקרה יש את כל מוצרי המקלחת)
לא משנה, הפואנטה היא שהשיער שלי בריא ומבריק ולפחות אני מגיעה לטירונות בשיא פריחתו.
רבותיי. שיר.
בעקרון, אני לא אוהבת את האלבום החדש שלהם. כאילו, ביחסית לקודמים שלהם.
אבל! אם מקשיבים לחלק מהשירים בפול ווליום באוזניות קונדום כאלו אז אפשר אפילו