תמיד הייתה לי הרגשה כיאלו אני לא בשליטה מלא על עצמי .
כיאלו אני בובה של מישהו והוא עושה משבאלו ,ואני לא מחליטה הוא זה שמחליט.
כיאלו הוא נותן לי את כל האושר בעולם ואז לוקח אותו ,כיאלו בתוך כל שמחה הוא מחביא בי עצב.
ובתוך כל עצב הוא מחביא בי שמחה.
מטלטל אותי מכאן לכאן ,זורק אותי ותופס .אבל גם לפעמים מפספס.
אבל אני אוהבת אותו ,אוהבת את כל מה שהוא נתן לי ונותן .לא נותן לי ליפול אבל לפעמים גם כן.
מרים אותי גבוה ולפעמים גבוה מידי .
וכל פעם מזכיר לי מי אני ומה אני וכל מה שאני צריכה .
שאני זאת אני ואף אחד אחר לא,שכל מה שטוב יש בי וגם כל מה שרע אבל אני צריכה לקבל את זה ,ואני מקבלת.
כי הוא דואג לי כי רק עליו אני יכולה לסמוך.
כי הוא זה שתמיד מעודד אותי ולא נותן לי להיות לבד .
כי זה שמפחיד אותי אבל גם נותן לי אומץ ,וממנו את מבקש את כל המשאלות ,ממנו יש לי את כל התקוות .
כי הוא רק הוא יודע מי אני מה אני ומה שאני רוצתה ומה שאני צריכה .
והוא רק שלי ואני רק שלו וככה זה היה לנצח ולתמיד .
ואני יודעת שהוא תמיד איתי .





