אם הייתם אומרים לי לפני 2-3 שנים מה שאני עכשיו בחיים לא הייתי מאמינה.
אם תגידו לי עכשיו מה היה בעוד 2- כנירא אני גם לא יאמין.
כל כך הרבה ציפיות מעצמי, כל כך הרבה הבטחות .
מפחיד איך הכל משתנה כל כך מהר.. אנחנו המחשבות שלנו ,כיאלו הפכנו לאנשים אחרים לגמרי ..
ברגע זה רמת השנאה שלי כלפי החיים שלי מגיע לאין סוף
מי שאני רוצה רמת האכפתיות שואפת ל-0
לימודים לא בראש שלי.
אין לי כוח לכלום בשיט באלי לפשוט לנסוע לאנשהו
והחבר החדש של אמא שלי רוצה לקחת אותנו להכרות עם המשפחה שלו ,
בזמן שלאחותי בראש העין יש בית ריק ליומים ויש לי מה לעשות שם ^%&%^Y&%Y&%^
