באיחור אופנתי של חודש שמתי לב שהבלוג חגג לו יומהולדת. האמת היא ששנה שעברה אפילו לא שמתי לב לכך, אז השנה החלטתי לעשות משהו בשביל הארוע, ולעצב לעצמי לוגו חדש.

למי שתוהה, הלוגו מתאר רשת ניורונים. בעיני יש משהו לירי ואפילו רוחני בעובדה שהמחשבה מתרחשת בפער בין הניורונים, מה שקרוי באנגלית Neural Gap . למרות שאנו יכולים לראות ניורנים נכבים ונדלקים במוח, יש עדיין היבט של המחשבה שנותר חמקמק, שמתרחש בחלל הריק שאנו לא מסוגלים לתפוס. זהו בעצם החלל השלילי הכי חשוב, והוא נמצא בתוכנו- אכן "the ghost in the machine". 

זו היתה שנה של צמיחה בבלוג הזה, עם הרבה קוראים חדשים שנוספו בעקבות חשיפה לפוסטים מומלצים . שוב, תודה על ההמלצות והפידבק המעודד. אמנם מבחינת כניסות הוא עוד לא בליגה של הגדולים (פעם קראתי פוסט בבלוג פופולרי שהכותבת שלו התמרמרה שכמות הכניסת צנחה לה... למה שבערך הוא הממוצע הכי טוב שלי נכון להיום). אבל יחסית לקודם כמות הכניסות הוכפלו ואף שולשו בחודש טוב. אני מאמינה שגם מבחינת איכות הכתיבה חל שיפור מסוים שנובע מתרגול. 

ועכשיו לחדשות הבאמת משמחות - הבלוג זכה לקבל מעומדות בקטגוריית התרבות בתחרות בלוג הזהב. 

תודה, תודה, לא חשבתי שאגיע עד הלום, אני רוצה להודות להוריי המדהימים, למורה דבורה שנתנה לי מגן 100 בהבעה... 

רגע... מה? עוד לא קיבלתי את הפרס? וזה לא טקס ה- Webby ? יו, איזו פדיחה... 

עכשיו ברצינות, הפרס לא חשוב כל כך אבל הבעת האמון כן, ואני מודה לכם מקרב לב. ולא, זו לא תעמולת בחירות (האם אפשר להצביע לעצמי? בחיים לא נתקלתי בשאלה הזו מקודם, בשל חשד קל ברוח גראוצ'ו מרקס והאימרה המפורסמת שלו על מועדונים שהרחיק אותי מתחרויות פופלריות עד כה).

לחיי עוד שנה של התפלספויות ברוח תודעת הזרם הג'ויסיאנית , פריקת עצבים על כל מיני דברים שמעצבנים אותי, נסיונות להסביר למה דברים מסוימים מלהיבים אותי ופלצנות פסבדו אינטלקטואלית.