הבטחתי לכתוב קצת על קומיקס היסטורי, כדי לציין קצת מה קיים בשוק ומהם ההשפעות שלי. וכמובן, תבדקו את הדף החדש בקומיקס שלי. יש לו צבעים חדשים!

אז קודם כל, אלאן מור. לאלאן מור יש השפעה מאוד מאוד חזקה עלי, וזאת משום שיש לו אובססיה לתקופה הויקטוריאנית. יש לו לא פחות מ- 3 יצירת שמתרחשת על רקע וויקטוריאני - "from hell  " המופתי  שקורה על קו התפר ל סוף המאה ה-19 , ושני יצירות שמתחילות בתקופה זו ואח"ך ממשיכות הלאה - "A leauge of extraordinary gentlemen " ו "Lost girls ". את האחרון לא קראתי לאור הרתיעה שלי מפורנו, גם אם הוא רך או בעל איכויות אמנותיות, אבל כפי שהבנתי הוא מבוסס על לפחות ספר אחד שנכתב בתקופה היקטוריאנית- אליס בארץ הפלאות. אחת הסיבות שמושכות את מור לעסוק בתקופה זו שוב ושוב היא העובדה שמדובר בתקופה של מהפכה טכנולוגית וחברתית, שממנה הוא יכול לעשות "הקשה" לתקופתינו. דבר שני הוא העיסוק המוגבר של תקופה זו בנושאי מיניות - פוריטניות לעומת הפקרות - והבניות זהות מגדרית. בעצם הסיבות האלה הן אותן סיבות שמושכות אותי לכתוב על אותה תקופה- אני עוסקת בנושאים שגם קשורים לפוליטיקה וגם לפמניזם. אני אתמקד שניה ב- From hell  כי זה בעיני היצירה כי טובה שלו וגם  השאפתנית ביותר. מה שמדהים אותי ביצירה זו היא כיצד מור מצליח לקשור בין סיפור ספציפי על בלש וזונות לסיפור כללי יותר - שהוא בעצם סיפורה של עיר שלמה. מור עושה כאן עבודה מדהימה של עיגון הסיפור במציאות ההיסטורית  כך שכאשר הוא מכניס אלמנטים מיסטיים/קונספרטיבים הם לחלוטין מתקבלים כמשהו אורגני בסיפור ולא תוספת מגוחכת ובלתי אמינה.  מה שמעניין את מור הוא לא מי הרוצח ג'ק המרטש, אלא המתחים החברתיים בעיר בין המעמדות השונים והתסיסה מתחת לשטח שמתחים אלה גורמים. הוא כל הזמן מקביל בין הקיום של הזונות, שחיות בשולי החברה, לחיים הבורגניים של הרופא , לחיים של איש מעמד הפועלים של הבלש. זהו בעיני גדולתו של הספר הזה- הוא הופך את האישי לפוליטי בצורה כל  כך עדינה שהקורא לא שם לב למה שמתרחש עד כמעט לסופו של הספר, כאשר כל החוטים שלכאורה לא קשורים זה בזה מתאחדים. אם ראיתם את הסרט שמבוסס לכאורה על הספר, אין סיכוי שתבינו את המסר הזה ממנו. לכן מי שרוצה לחזות בגאונותו של מור יצטרך לקרוא את 572 העמודים של היצירה הזו, שלקח לו 5 שנים לכתוב- לא משימה לעצלנים.

אחד הרומאנים הגראפי הכי קרובים לשיעור היסטוריה שיצא לי לקורא הוא Crecy של וורן אליס, שמתאר את אחד הקרבות המפורסמים ביותר בין האנגלים לצרפתים בימי הביינים.  בחיים לא הייתי חושדת באליס בכוונות חינוכיות, כך שעצם עובדה שכתב את הרומאן מפתיעה למדי. אליס פותר את הבעיה של עודף רצינות בכתיבה על הקרב דרך עיניו של חקלאי כפרי גס רוח, והוא מכניס הרבה סלנג וקללות (שאגב בסוף הוא מסביר שהן נכונות היסטורית) כך שיש בספר הזה הרבה הומור שמונע ממנו להיות יבשושי מדי. הנה ביקורת של עלילון על אותו אוגדן.

עוד רומאן גרפי היסטורי ימי ביינימי מוצלח למדי הינו Throne of Clay המתורגם מצרפתית, שמתאר את המשכו של אותו סכסוך הפעם מנקודת מבט ההפוכה - הצרפתים הם "טובים" ו"האנגלים" רעים. למי שמכיר כמוני את המחזה השייקספירי "הנרי ה-5"  זה משעשע למדי לראות את היוצרות מתהפכות - הנרי שבמחזה הוא הטוב האולטמטיבי הופך לתככן מרושע בלתי נלאה. אפילו פה הצרפתים נאלצים להודות שהוא היה כנראה קצת יותר חכם מהמלכים בצד שלהם. למי שלא זוכר - הנה תזכורת באדיבותו של קנת' בראנה לפני שהשמין, התגרש מאמה תומסון וביזה את עצמו בסרטים מעפנים.   

האמנות פה ראוייה להתייחסות לשבח - ציורים מדהימים שגורמים לעבר לפרוץ לחיים. הנה דוגמא לשער של האוגדן הראשון

עכשיו שהבנו שהיסטוריה יכולה להוות השראה כמה מהכותבים הכי טובים שיש כיום בעולם הקומיקס, בuאו נבדוק מה המצב בעולם הוובקומיקס.

הוובקומיקס  ההיסטורי שלעניות דעתי זוכה להכי הרבה הצלחה מתרחש בימי "שנות היובש" של שנות ה- 20 בארה"ב, על רקע ייצור והברחת אלכוהול.  מסיבה שלא לגמרי מוצדקת (לדעתי) הדמוית הן חתולים. רמת האמנות מרשימה, והקומיקס משופע בסלנג ומונחים היסטוריים כך שיש לו הסברים- בין השאר מה משמעותה של המילה

Lackadaisy. אני מוצאת אותו חביב, אבל לא התפתתי להתחיל לקרוא אותו - משהו בחמידות שלו עולה לי קצת על העצבים. עניין של טעם אישי ותו לא, כי אני לא חושבת שהוא כתוב רע/לא מעניין וכו'.

משום מה האמריקאים  אוהבים חתולים, כי מצאתי עוד וובקומיקס חתולי היסטורי, הפעם שמתרחש במלחמת העצמאות האמריקנית. פה לפחות לחתוליות של הדמוית יש משמעות - צבע הפרווה וסוג החתול מסמנים גזע ומוצא. אבל הקומיקס סובל מעודף רצינות/טרחנות שעייף אותי אחרי כמה דפים.בעצם אני מביאה אותו בתור דוגמא איך לא לכתוב וובקימקס היסטורי - משהו שאני אישית רוצה להמנע ממנו.

עוד קומיקס שעוסק בעקיפין בהיסטוריה מלחמתית הוא , The Battle of Dovecote Crest מספר את קורותיה של משתתפים בקבוצה המבצעת שחזור קרב ממלחמת האזרחים האמירקאית. הסיפור משלב עיסוק באקדמיה, יחסים בינאשייים לאהבה להיסטוריה.

ז'אנר המערבון לדעתי פופולרי יחסית בעולם הוובקומיקס, מכיוון שמצאתי שלושה דוגמאות די מוצלחות ממנו. המושקע מבינהם הוא Next Town Over - אמנות צבעונית יפה, אתר שווה. הסיפור הוא על צייד ראשים ופושע שמתחמשק ממנו. Goodbye chains הוא סיפור שמעניין אותי במיוחד כי יש לו הקבלות תמתיות מסוימות בינו לבין הקומיקס שלי. הוא עוסק בחברות שמתרקמת בין קאובאוי לקומוניסט (!!!) . יש לי הרבה סיבות לחבב את האתר הזה - יש לו רשימה של וובקומיקים היסטוריים שסייעה לי רבות, יש לו דף הסבר משעשע למדי המפרט את התחקיר ההיסטורי של הקומיקס (כמעט מושקע כמו שלי!). הדיאלוג בין הדמוית שנון למדי. האמנות של Guns of Shadow Valley מאוד מרשימה, אבל כנראה בגלל שליוצרים שלו לא רוצים לכסות אותם בבועות, הפונטים קצת קשים לקריאה. אלמלא הבעיה הטכנית הזאת, הייתי ממליצה אותו באותו חום כמו השניים הקודמים. מבחינת סיפור הוא נראה לי מערבון "קלאסי" עם שריף, פושעים והרפתקנים.

בעיני הוובקומיקס הכי מוצלח שמצאתי באינטרנט הוא Family Man של דילן מקוניס (אישה למרות השם הגברי). הוובקומיקס הזה זוכה לשבחים, ובצדק - יש לו הקפדה מדהימה בפרטים; גם החזותיים וגם הסיפוריים.  סיפור קומיקס קצר אחר שלה Outfoxed היה  מועמד השנה לפרס אייזנר. "איש משפחה" עוסק בלותר לוי, צעיר גרמני בן המאה ה- 18 שנזרק מסמינר לפרחי כמורה. אביו מומר יהודי כך שמלכתחילה הוא קצת "אאוטסיידר" , והוא נמשך לתנועת ההשכלה (ויותר ספציפית - לתורתו של שפינוזה). כפי ששם הכותר הדו משמעי מרמז, במיוחד התרשמתי מתיאור היחסים החמים בין בני המשפחה - הקנטות , תחרותיות והבעת חיבה משמשים בערבוביה בין לותר, אחיו והוריו. יש גם קשר כלשהו לזאבים כפי שהפרולוג מרמז. כמו בקומיקס של מור שצינתי לעי"ל מקוניס מצליחה להנגיש לקורא נושאים פילוסופיים כבדים יחסית (אמונה וחילוניות, למשל) בזכות דמוית שאנו לומדים לחבב ולרצות לדעת מה קורה להן. רק הערה קטנה - זה נכון שליהודים יש אפים גדולים, אבל אני חושבת שיש פה טיפה הגזמה, לא? אלמלא הייתי יודעת אחרת, הייתי חושבת שמדובר בקריקטורה אנטישמית.

וובקומיקס שכיף לקרוא אבל שלא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות- הדיוק ההיסטורי לא משהו -הוא על ההרפתקנית דלילה דירק שמתרחש ביוון/תורכיה בין השאר. האמנות מאוד משוקעת ומלאה בפרטים קטנים שמשווים לה אמינות. לחובבי הרפתקניות פמניסטיות שנקלעות לצרות במזרח התיכון.

אם נמשיך את הקו הפמניסטי, הקומיקס הזה מבוסס על שני דמוית מדענים חשובים, שאחת מהם היתה המדענית הבולטת לפני שכל העסק של השכלה לנשים התחיל פורמלית - עדה (ביירון) לאבלייס וצ'ארלס באבאג'. באבאבאג' ולאבלייס עבדו יחד בתקופה הוויקטוריאנית המוקדמת על סוג של מחשב פרימיטיבי- הסבר אפשר למצוא פה בוויקי. 2D Goggles הוא קומיקס שלוקח את רעיון הסטימפאנק שהמנוע האניליטי הופך למחשב לכל דבר, ובאבאג' ולאבלייס הופכים לשני מדענים גאונים מטורפים שיוצאים בעקבותו לכל מיני הרפתקאות. האמנות מאוד חמודה- הדמוית מאוד אקספרסיביות, והחננות יהנו מכל מני הדמוית ההיסטוריות שקופצות לביקור כמו הלורד וולינגטון. אני אישית חיבבתי את הקומיקס הזה המסביר על הרקע של עדה- הנישואין המעורערים של הוריה המפורסמים ומדוע היא הפכה לגאונה מתמטית.

עוד כמה וובקומיקיס שנראים מעניינים אבל לא יצא לי כ"ך להתעמק:

Green Lion עוד קומיקס סטימפאנק. האמנות טובה, ויש לי חולשה לתת ז'אנר הזה באופן ספציפי- אולי יום אחד אני ארחיב על זה- וההתרשמות שלי מ-3-4 הדפים הראשנים חיובית

Tales From the Middle Kingdom עיבוד לקומיקס של אחד האפוסים ההיסטוריים הסיניים, באמנות שמזכירה אמנות סינית מסורתית. מה שיש לי לומר על זה זה וואו אחד גדול.

Newton's Law קומיקס על חייו של הגאון ניוטון. אני אישית די מתמצאת בחומר, בגלל שקראתי כבר את מעגל הבארוק של ניל סטיבנסון (גם עליו, אם ירצו אלי האינטרנט, ארחיב בהזדמנות). שוב, משהו מושקע ומעניין אבל בגלל שאני קצת כבר מכירה את הנושא שמתי את זה תחת תיקיית - לעיון בעתיד.

Monsieur Chalatan אחרון ובהחלט חביב - עוד קומיקס שמתרחש בפריז! וגם הוא באנגלית למרות שהוא נוצר על ידי מישהו לא דובר אנגלית/צרפתית - יווני דווקא. האמנות גורמת לי להרגיש שאני חייבת לעלות מדרגה בהשקעה ברקעים - ממש מקסימה. קורותיו בלש  דיכאוני למדי משנות ה- 20 של המאה הקודמת. חמוד מאוד ואהבתי את העיצוב סטטיל אר-דקו בטיפוגרפיה.