|באזניים: Coldplay - Fix you|

עוד בלוג מטומטם, כן, פתחתי עוד בלוג מזורגג.

ושבאתי לכתוב פריטים ברשימה "אני" נעלמו לי כל המחשבות.

אז אני אפצ'י בשבילכם, כן אני יודעת, מה הקטע עם אפצ'י? אז זהו שאני פאקינג חולה, ועשיתי אפצ'י אחרי ששאלתי את עצמי "איזה כינוי?".

בת 20 מקרית טבעון (זה ליד חיפה לכל הרחוקים), עובדת בפיצריה שם.

"פגועה" נפשית, חולת נפש, משוגעת, מוגבלת נפשית או איך שלא תתייגו את זה. אני יודעת מה שה"מומחים" אמרו לי, הפרעת אישיות גבולית(שזה מה שנותנים לך אם לא יודעים איזה הפרעה יש לך), עליות וירידות במצברוח ובעיות זעם. שיהיה.

אז בואו אני יתן לכם בקצרה איך הכל הידרדר והחלטתי לחזור לכתוב, לחזור להוציא קיטור.

היה לי חבר כמעט 3 שנים, נפרדתי ממנו, ולא משנה למה. כבר לא בכל מקרה.

חזרתי לעשן סמים, חזרתי לשתות אלכוהול, חזרתי למכור את עצמי בזול. אם אפשר לקרוא לזה למכור, זה פשוט לתת.

זה היה ככה חודש בערך והחלטתי שדי עם ה"לתת". אז פשוט רק עישנתי סמים ושתיתי אלכוהול. אתם יכולים לתאר לעצמכם מה זה עשה לי + השתיית כדורים הפסיכייאטרים כל יום באופן קבוע (טוב, לא כל כך קבוע).

בתוך התקופת זמן הזו נוצר קשר איכשהו עם מישהי מהשכבה שלי, ל', שלא תמיד הייתי איתה בקשר וזה פשוט איכשהו קרה. אני מטורפת עליה והיא עליי, הייתי צריכה חברה טובה כמוה. ונראה לי גם היא הייתה צריכה חברה טובה כמו שאני יודעת להיות.

אז הכרתי את אח שלה, דושבג אמיתי, יצאתי איתו איזה שבועיים שלוש עד שפשוט לא יכלתי יותר עם הדושבגיות שלו וחתכתי את זה.

ואז א' הגיע.

הוא טבח בפאב השכונתי, שאני אוהבת ללכת אליו כל הזמן וגם אחי עובד בו, אני מטורפת על הברמנית שם ובוא נגיד שיש שם חמולה לא קטנה :).

הוא מדהים, באמת מדהים, ואני אישית חושבת שאנחנו באמת מתאימים, אבל הוא החליט לחתוך את זה שלשום אחרי כמעט חודש.

אוי כמה שבכיתי...באמת כאב לי.

הוא טוען מכיוון שהוא לומד עכשיו לתואר ראשון במתמטיקה אני לא יראה אותו הרבה, לא שאני רואה אותו הרבה עכשיו, ושבתקופת מבחנים אני בכלל לא יראה אותו לשבועיים לפחות והוא שם את הלימודים בעדיפות הראשונה.

מה אפשר להגיד? מצד אחד, סבבה אתה לומד אבל אנחנו עדיין יכולים לראות אחד את השני ממתי זה עצר כל סטודנט? מצד שני, אתה פאקינג אמרת שאתה גם מתאהב בי, לאיפה זה הלך? נכון לימודים חשובים, אבל זה כבר קרה, אתה באמת רוצה לזרוק את זה לפח?

אבל הוא זרק כבר, ואני יצאתי מהבית שלו בלי להגיד מילה, אחרת הייתי מעיפה לו בוקס לשיניים.

עדיין כואב לי, אמנם לא התאהבתי וזה היה רק חודש, אבל זה היה חודש מדהים איתו, ואני לא רציתי שזה יחמוק לי מהיידים.

פרמתי את הצעיף שלו שהיה באמצע סריגה, מן מעשה "פואטי" שאני מקבלת את זה שהוא הלך.

אז חזרתי לעשן סמים, חזרתי לשתות אלכוהול. עכשיו גם חזרתי לחתוך את עצמי.

אין לי כיוון.

אגב, השיר שאני שומעת הוא הפייבוריט שלו. הגיע זמן להעביר שיר...