לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Shady Shadow Show


להנות מהחיים ולהישאר שפוי


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2021

Tough Love


רציתי בכלל לכתוב משהו אחר. היום, ממש הרגע, מישהו גרם לי להבין את זה יותר לעומק:
הדיכאון הוא חבר. הוא חבר, הוא מנסה לעזור. הוא בא ומציף את הכל וזה לא כי הוא רוצה לקלקל - זה כי הוא רוצה לעזור.
זו הדרך שלו לבוא ולהגיד - יש כמה דברים שאתה יכול לשפר פה, שיידי, למה שלא תעשה משהו בנוגע לזה?
המצב.
המשפחה, הכושר, הרצונות, החלומות...
הרי, אם אין לך רצונות בכלל למה שתהיה מבואס?? אם אתה בחוסר רצון כלפי המציאות - אתה אמור להיות בסדר איתה,
כי זה אומר שכמו שזה - ככה זה טוב. כל הבאסה וכל הרצון להיות מישהו אחר משהו אחר, שדברים ייראו אחרת - זה בסך הכל הקול הקטן שבפנים אומר: "היי! תקשיב לי רגע! אל תתעלם ממני! זה יכול להיות יותר טוב!".
הבית יכול להיות יותר נקי, אתה יכול להיות יותר פעיל, אתה יכול להיות יותר מסודר, אתה יכול להיות יותר אוהב נאהב ואהוב, אתה יכול שיהיו לך יותר קשרים משמעותיים עם האנשים שתבחר להכניס אל חייך, אתה יכול להיות דגם יותר משופר של עצמך.
הבעיה היא כאשר כל הדברים האלה מצטברים, הם מתקיפים, ואז יש אזור במוח שאחראי על תגובת "ברח או הילחם". האזור הזה, כשהוא פועל, הוא מכבה חשיבה יצירתית ויכולת מילולית. כמו שאם תראו נמר באמצע היער אתם תתחילו לרוץ ולא תחשבו "איזו פרווה יפה יש לו וכמה זה מעורר השראה".
ואז - כל מה שדיכאון מנסה לעזור לכם לעשות - נראה כמו הר בלתי אפשרי לכיבוש כי המוח בוחר לברוח מזה, או לקפוא במקום, ואז מדשדשים בתוך שיט של עצבות. אבל באמת אפשר להסתכל על זה אחרת!!
איך לא חשבתי על זה עד עכשיו בעצמי?!!?
כל המחשבות המחורבנות האלה שאני קם איתן בוקר אחרי בוקר, ומבלה חצי שעה במיטה, כל הדמיונות, כל הבאסות האלה - זה הכל קריאה פנימית לשינוי - קריאה למי שיכול!!! מי שלא יכול אין לו קריאה כזו בכלל.
אני רוצה לעשות תרגיל. מעכשיו כשיהיו לי מחשבות מילוליות או תמונות ויזואליות של משהו שגורם לי להרגיש עצוב או מדוכדך - אני אענה לקול: "נכון מאוד, מה אתה מציע לעשות בנוגע לזה?". ואם אני גם אזכור שאני רק בן אדם ולא מכונה ולא אלוהים ולא קוסם, שהתקדמות אמיתית מושגת רק בצעדים בטוחים ולא בקפיצות גדולות, אז אני מאמין שהתשובה לשאלה הזאת תתחיל להגיע.
כל השנים האלה, בא לי לבכות כשאני חושב על זה. כל השנים האלה שהיו עצובות וקשות ומרירות - בעצם זה הכל היה לטובתי, זה פשוט הקטע של עצב - Tough Love. זה הפוטנציאל בא ואומר - יש עוד. יש עוד.

נכתב על ידי shady shadow , 13/12/2021 10:28   בקטגוריות אופטימי, פסימי, שחרור קיטור, פריקה  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  shady shadow

בן: 38



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , האופטימיים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לshady shadow אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על shady shadow ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)