אין לי כוחות לכלום,
אין לי זמן
הכל נופל לי על הראש ומתפוצץ לי בפרצוף
אני לא עומד בקצב שאני מכתיב לעצמי, והחיים פשוט לא מסתדרים לי בימים האחרונים.
אני רוצה זמן לעצמי, חופשה בהוואי או משהו.
אני רוצה זמן.
אני רוצה להיות בזוגיות אבל אין לזה פאקין מקום כרגע בחיים שלי, מה לעשות.
יש לי להרים את העסק שלי, יש לי מעבר דירה על הראש,
יש לי להגשים ולממש את עצמי ואין פשוט זמן עכשיו להתחיל לנסוע באוטובוסים לדייטים,
כי גנבו לי את הפאקין אופניים החשמליים שלי.
ואין לי יכולת יותר לזרום עם העולם הריק מתוכן, הנבוב והמשעמם וחסר התוחלת הזה שאתם קוראים לו המציאות.
בעיני זו לא המציאות.
בתור אדם מאמין אני כבר לא מסתדר כל כך עם צורת ההיכרות הישנה שהייתי רגיל אליה,
מכירים נפגשים מדברים מתנשקים מורידים את הבגדים.
זה כבר לא עובד לי.
ואני יודע שאני זה שעברתי צד.
ואני לא שייך יותר לעולם הישן, ואני לא שייך לעולם החדש. אני לא באמת מסוגל לצאת עם מישהי,
6-7 חודשים, לא לגעת בה, ואז להתחתן. זה מטורף לי ואני לא מסוגל.
לא יכול להיות שם, מצטער, זה לא מסתדר לי.
אני צריך למצוא איזון בין העולם הישן לעולם החדש.
את מקסימה ואין לזה קשר אלייך, אני פשוט... אין לי זמן לזה. אין לי אנרגיה נפשית לזה,
אני ממש מתנצל ואני לא רוצה שתיפגעי אבל איפה איפה. אין אותי.
אני כותב ויורדות לי דמעות.
חורף, קר, גשם. אין לי כוח לדבר עם אף אחד, ואני לבד, וכל מה שבא לי זה לשמוע מוזיקה
ולעשן ג'וינט.
אם היה לי כסף הייתי לוקח את עצמי לחופשה באיזה אי צהוב עם ים טורקיז,
שותה מיץ בננה תות ואננס מתוך אגוז קוקוס,
תוקע מטריה קטנה בשיער ועונד שרשרת פרחים על הצוואר.
שוכב בשמש. נרגע. שוכח מעצמי לרגע או לחצי שנה.
ואז חוזר עם כוחות חדשים.
אני לא הולך ונעשה צעיר יותר.
לצערי אני גם לא הולך ונעשה עשיר יותר,
אני רק הולך.
אין לי דירה משלי, אין לי רכב, אין לי חסכונות, אין לי זוגיות,
אני לא נפגש עם חברים אני בקושי נפגש עם עצמי.
וחרא. רגעים של חרא.
אני מתפלל לאלוהים שיהיו לי 100,000 שקל בבנק, למחוק את החובות שלי,
שיהיה לי אופק נפשי ופנאי מנטלי להכיר מישהי, לאהוב אותה, להרים ביחד בית.
אבל עכשיו זה פשוט לא הזמן לזה, פשוט לא הזמן.
ואני רוצה, אני ממש רוצה, ואני מבחינתי מרגיש מוכן לזה,
אבל אין לי כוחות להתגבר על הסטרס הזה כרגע, אני לא יכול להיות רציני בזה כרגע.
אני לא יכול לדמיין את הסטרס והלחץ והחרדה בהלתחייב כרגע.
לא יכול, לא הולך לי, לא מתאים.
עזבו רגע בצד את הלחץ והמורכבות שבלהכיר להיפגש לדבר לשחק את המשחק להתקשר לשלוח הודעה בבוקר בערב בצהרים וסתם כי בא לי. זה כסף קטן. אני מדבר על זמן בסיסי ויכולת לדחוף את זה בלו"ז.
יש לי זמן לדברים מאוד מצומצמים.
יש לי זמן לאומנות שלי, יש לי זמן להתאמן פעמיים בשבוע בחדר כושר, יש לי זמן ליום שבת כשהוא מגיע,
יש לי להתרכז בדברים כמו קריירה שחשובים לי מאוד כרגע, אבל אין לי זמן או יכולת להכניס אף אחת לחיים שלי כרגע.
וזה מתסכל אבל זה מה שיש, ואיכשהו, איכשהו כל זה לטובה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
shady shadow