סוד כמוס ננעל בין שפתיה.
היא מלקקת את קצות שפתיה היבשות ובולעת במרירות את סודה.
הוא מחליק בגרון היבש באיטיות, שורט אותה לאודם מכאיב.
היא מרגישה איך הוא מתגלגל לעבר בטנה מתגבש לכדור כמו עובר שמתפתח בתוכה.
ידיו נסגרות וראשו הצר וגולגלתו נמחצות בכאב, עצמותיו נשברות ומתרסקות, לאט מה שנשאר מהם מתווסף לכדור שמתעצם לו.
הוא מגיע אדום וחם לבית הקברות של הכדורים הנוספים אי שם בקרקעית בטנה.
היא מוחה דמעה לא רצונית ונשאבת לעצמה שוב.
מביטה במראה ומרגישה את הכאב שבתוכה, בולעת משכך כאבים קליל ולוגמת כוס מים קרים לשטוף את המצבות.
היא כמעט אוהבת.. ממש כמעט
אבל אין מקום בבטן לעוד כדור, אז היא נסגרת ובצעדי ענק מתרחקת ממנו לנצח.