מישהו הצית לי את הלב לא מזמן

זה היה משגע, מערבולת תחושות של תשוקה

העברתי ימים במשרד מחייכת בלי סיבה וכל ציניות אפשרית התקלפה ממני

סיימתי את זה קצת בשיא, כשהבנתי שאם אני באמת הולכת על זה זה צריך להיות אחרת הפעם

הוא לא שם, ואת האמת שגם אני

אני לא מרגישה שפספסתי הפעם, כבר הייתי כל כך מוכנה לתחושת הפספוס הזו.

אני שמחה שפיתחתי אנטיגוניזם ושאני רוצה בן.ת זוג קצת יציבים ומלאי עולם פנימי משל עצמם ואני לא ממש רוצה להתפשר על משהו שלא מרגיש לי שלם

אבל בכל זאת, עולות בי השאלות מדוע בחרתי כל כך מהר?

הרי ולא הרגשתי ככה מעולם הוא עשה לי להרגיש טוב

ואז הבנתי שאולי הוא לא רוצה להבין, שהחיבור הזה נועד בלי להבין בלי רצון לקרוא את המפה

ולא הבנתי איך אפשר להרגיש, בלי להבין

עד שזה נגמר ועכשיו אני חושבת שאני גם לא רוצה להבין יותר.