אולי אני לא יודעת להחזיק שיחות חולין, ויש בי המון פגמים של ילדה שדרסו אותה יותר מדי פעמים

אבל לעולם לא רציתי שיכאב לך כמו שהכאבת לי בהזדמנות הראשונה שאפשרתי לך מאז שנפרדנו

לא תכננתי שכל מה שיצא ממני יהיה איזה שד קטן שנשאר מאז, מהחיים הקודמים שלי מאני שהתאמצתי כל כך לשכוח

לא רציתי להכנע לטריגרים שהיו שם לכל אורך הזמן כמו אותות שמספרים לי שאני נמצאת בסיטואציה שהיא לא טובה לי

וזה לא בגלל שאני חלשה ממך, ואתה בכלל לא פונקציה במשוואה של מה שאני מרגישה 

אבל פתאום הכל כאב כמו שריטה ממושכת ואיטית, כמו דפיקה מתאמצת כמו להיות הכי מיותרת בחדר

פאק כמה שהחיים שלנו מעוותים

לחיות עם מישהו להכניס אותו לבשר שלך למחשבות למי שאת ואז לנתק הכל כמו להתעורר ממכונות הנשמה

כמו נרקומן בדימוס בחדר עם יותר מדי אפשרויות

כבר לא עובד עלי אבל עדיין מכרסם את מה שעוד אפשר ללעוס ולזקק 

לא התמונות עם הבחורה בהודו ולא הריקנות שלך שרפו אותי אלא בעיקר החלל הריק שנותר מאז שנגמר

כמו תזכורת לזה שנתלש ממני חלק והוא לא ישוב חזרה בדיוק בגלל שלך אין שום כלום יותר

לך תזדיין, לך תתמלא מכלום

לא צריכה את האסמכתא של מי שדאג במשך תקופה ארוכה מהחיים שלי לגרום לי להרגיש שאני מיותרת

אז מה אם אתה חלק ממני, אתה לא אדם טוב

וסוף סוף הבנתי את זה