מינוס

הכל מוביל אל נקודת ההתחלה בסוף
ההתחלה מובילה אל נקודות המפתח
זהו לא מרחב אלא בסך הכל חלק מהשתלשלות זרימה
אני לא יודעת אם זו דרכו של קבלת הטוב
או דרכו של עולם הוא קבלת הטוב
אני משתדלת לא להשאב למשחק הזה, הבחירה בלהטיב כאורך חיים היא חזקה ונצמדת לכל הרצף הקיומי

לכן במקרים בהם "נכשלתי" בתחושת כשלון התבוסתנות כילתה את הכל.

היום אני רק מחדדת את החוויה
מפחדת מדברים בצורה חזקה יותר כי זה פניו של החלש שרוצה להתחזק

אבל זו אני עכשיו, מסתכלת לפחד בעיניים ומפחדת בכל פעם קצת פחות
"ככה זה מרגיש" לרסק לעצמך את כל החומות שבנית

חומות טריות וחומות עתיקות יומין ממקומות שרק רצית לשכוח וכמה התאמצת לברוח
על כל פעם ששרף לך הלב וצרחת אל השמיים

גם כשלא היית הקורבן גם כשבסך הכל עברת ליד, הרגשת והמשכת ללכת

הכי כואבים הם הרגעים בהם ראית את כל הטוב שבך, שעמדת מול נשמתך וחיבקת את האורות באהבה

ובכל זאת נכנעת במהירות לא אופיינית לך לכל מה שרע, כל מחשבה פוגענית דורסנית שהרסת בידיעה והשלמה מזוייפת

היית ביד אחת עם הטוב והאלוהים וביד השניה ליטפת לעצמך את האיברים, דחפת ושלפת קסמים לאן שרק אפשר רק שהדרך תאבד את הדרך

רק כדי לבדוק כמה אש את יכולה לשחרר

כל זה נפתח ונסגר בקצב מדויק לאזניים שלך ושל הרוח, בשורה!
כזו שתשאר לעוד זמנים רבים