أمير
אמרת לי שהעולם הוא נצחי ולא שלנו, סיפרת לי על מסעות ההפלגה שלך בים המחשבות
הכל הוא מסע נצחי אל עבר האמת
בכל עצירה נאספת לה קבוצה של רמזים ולעיתים ערמה של אכזבות
אכזבות מנסרות, משחיטות
ייאוש שנערם בצד הדרך וידיים מושכות קדימה ואחורה
רק אני האחד, היודע כה חלש
אמרת לי אמת הענקת לי שלך למרות שחשבת שאתה מזייף כמו שאתה תמיד מפקפק באמת של הכל
לשחרר ממך כאב כמו לשחרר אהבת אמת למרות שלא הספקנו לאהוב באמת
לשחרר את החיבור לוותר על עצמנו בשביל עוד מסע, עבור עוד תובנה
עוד פוש אחרון למרות ששנינו יודעים שהוא לעולם לא יהיה האחרון כי אין סוף ליצירה
בכל קיים הטוב אל מול הרע
ואנחנו לא יודעים דבר באמת
הותרת אותי מעורערת, מרגישה כיאילו איבדתי לפרק זמן לא ידוע את אהבת חיי
וזמן ההמתנה לא יכול להכנס למשבצת, שהקסם היחידי שאולי ישיב אותך אלי יהיה להתקדם ולשחרר
כי אני יודעת שאת האור שלך אראה בכל מי שאפגוש בדרך כמו שאני רואה עכשיו
זה נצחי!
גם כשאפסיק לחשוב על ההילה האלוקית שבקעה בין צעדייך, השוויונית
כמה שאתה יפה נסיך העולמות, אלאדין של המאה ה21 מרחף בין הדיסונס מחלק מציאות לאנשים עצובים
אין בי כאב עכשיו כי טוב לי
ואני מאמינה בך למרות שלא הספקתי להגיד לך את זה במבט עיניים נטול אינטרסים
אני יודעת שאתה שומע את המילים שלי גם אם לעולם לא תקרא אותם
עד לתיקון הבא
בבלוג זה
בכל הבלוגים
