הגיע הזמן להתמודד עם מה שיש ולנסות להינות מזה
וזה מאוד מכעיס כי בדרך כלל שבחרתי בבחירה הזו בעבר טעיתי בצורה שבחרתי אותה, באותו הרגע שבחרתי גם כיביתי את כל העולם מפני
לא לקחתי את הדברים בפרופורציה הראויה להם
ואני מפחדת לעשות את אותה הטעות שוב, כי ככה זה שלוקחים ברקס ממשהו נוטים להאט במלוא העוצמה.
ואני לא רוצה להאט את ההתקדמות, אני מתרחקת מהטירוף בכדי לגדול ממנו
אני כואבת את הפרידה עדיין וקשה לי להשלים עם העבודה הזו, ועם זה גם למדתי להבין שקשה לי להשלים עם דברים.
כשכל חוקי הטבע מאותתים לי להמשיך הלאה אני מרגישה שזה באמת לא אפשרי כמו שחשבתי שזה יהיה.
המחשבה על לחזור לא קיימת אלא רק העובדות שאני מפחדת להרגיש משהו בכללי ושהתרגלתי לריק
אני גאה בבחירות האחרונות שלי וזה אולי הדבר הכי טוב שאני יכולה להגיד, עשיתי את הדברים בחכמה ובדייקנות
עכשיו צריך להמתין לתוצאות וזו כבר תקווה נוספת לכל התהליך המייגע שלפני
בבלוג זה
בכל הבלוגים
