מחשבה מתגנבת בין מקטע למקטע

תפנית בעלילה מוצעת על מגש של כסף בכל פעם שרק ארצה עניין, לפעמים אני מתפתה ו"חוטפת" אותה מן המגש.

אך למדתי שכשבוחרים בקסם יש לכך מחיר, וכשבוחרים ב"לעניין" את המציאות לרוב יש מחיר כבד שצריך לשלם

אבל זה לא בגלל שפעם היה צריך לשלם אלא כי המציאות היום לא מאפשרת דבר ללא תמורה

זה מן מעגל אנרגיה שעבר המון השתלשלות עד לכשהיגיע להגיון שאופף אותו היום

נשאלת השאלה, האם זה מה שאני מבקשת? האם זה מה שקורה רק לי?

ככל הנראה שלא.

אבל ככל הנראה שכן, כי המחשבה שאני חושבת היא אמנם יכולה להיות זהה למחשבה של אדם אחר אך היא איננה בעלת אותה השקפה.

הבהירות אל המציאות מגיעה אלי כשאני מודעת יותר וחושבת על כל הצדדים שלי אל מול הסביבה ולשם שינוי לא רק אל מולי בלבד.

אני מצליחה בסיטואציות מורכבות כשאני מוותרת על האגו שלי ובוחרת בלב שלי בהגיון ולא בהגיון בלב.

זה מן מדיטציה במצבים מורכבים של מודעות ותרגול והפרדה בין רגשות אשר משתקפים ממצבים ולא הפיכת המצב לרגשות.

יש סיכוי שניצחתי, אז למה אני עדיין אוהבת ומתגעגעת?