עיניים עצובות מאחורי חיוך נבוך, טון גבוהה שבורח כשנעלם האוויר, ראש מורד, ניחוח סיגריות מן האצבעות ואצבעות משוטטות תמיד כשמפחיד אל כיוון השפתיים, משחקים בשיער בכל פעם שמישהו נכנס לחדר, גמגום חד מאולץ ולא כאחד

אני נפרדת היום מכל אלו, אני שולחת אותם הישר אל בטן ההיסטוריה

אני מתחילה מחדש כמו שתמיד רציתי

וגם כשמפחיד אני זוכרת שלא באמת מפחיד

שהכל בסדר

-

אתמול הייתי חולה העברתי יום שלם בלהעלם למי שמצריך ממני מחשבה ונותרתי ריקה מקופלת בשמיכה ישנה על הספה בסלון.

סביבי הבלאגן בבית בשיאו, מאז שאני לא עושה סטוצים אין לי שום רצון לארח אף אחד גם לא את החברים.

ומשום מה השותף שלי זורם איתי על כל העניין, כיאילו לקחתי לעצמי חודש הפסקה מהחיים, לחשב מסלול מחדש לנסות להבין איפה טעיתי בדרך שהגעתי לכאן.

הרי כשעברתי לתל אביב הייתי באמת משוחררת לראשונה. היה משהו בריח הזה של האוויר בתקופה הראשונה שפשוט השכיח את כל הכאב.

גם כשהייתי לחוצה כלכלית וגם כשממש לא נראתי כמו שאני נראת היום (הייתי בשיא המשקל שלי) הייתי חזקה נורא.

לא פחדתי מהכאב כי הוא היה כל כך עמוק בתוכי שלא פחדתי מכל חוויה חדשה ורק רציתי לנסות את כולן כדי להרגיש שיש לי עוד סיבות לחיות בעולם הזה גם אם זה בלעדיו.

אבל אז הגיעו האנשים האלה שהכרתי כאן, שריגשו אותי ברמות שלא הצלחתי להסביר לעצמי.

פתחו אותי חזרה אל מי שאני ובעצם הכריזו עלי את הכותרת שהכי פחדתי ממנה בעולם "מחפשת" אז חיפשתי מבלי להגיד שאני מחפשת, הסתתרתי מאחורי ה"כאב של הפרידה" כשניסיתי הכל מתוך הכל בזמן שבעצם, הייתי צריכה לחפש את עצמי כי לא נותר ממני כלום.

זה היה לי מסובך מדי ככה שמיד שהתחלתי להנות מהחוויה ולהפסיק לחשוב עליה מהצד השלישי בכדי לנטר, כבר נהיה לי מסובך ועצוב והפסקתי להנות.

הלילות שהתלבשתי הכי נכון, כיאילו מישהו בכלל חושב על "לנצוץ" בחיים האלה כיאילו יש דבר כזה בכלל רק בכדי שמישהו יגיע ויגיד לי שיש בי משהו מיוחד

הזיוף הלא מזויף היה להיות מי שאני רוצה להיות ולא לאפשר לזרם האנרגטי לסחוף אותי לאן שהוא לא רצה

לא הגדרתי מטרות ובעצם זה כשכבל פעם שהתעוררתי מהסרט שאכלתי על החיים שלי, כבר הייתי בתוך סיטואציה שחששתי להכנס אליה.

ולמה כל זה בעצם? כל זה כי הבנתי שהמחשבה שלי היא מקולקלת.

היא עצלנית כזאת.

ז"א, מתירנית, עייפה, מיואשת

וכשהמחשבה שלי היא כזו היא לא ממנפת את עצמה בשום סיטואציה גם אם כל הכלים הנכונים לצמוח היו קיימים בקרקע מההתחלה, במילים יותר פשוטות- כל הרעיון שהייתי בהתחלה חדשה בעצם אומר שהייתי בפתח חיובי אבל לא מינפתי את זה למקומות שרציתי כי לא איפשרתי לעצמי בראש לראות את זה ככה

אז היום נגמר

יאללה ביי לכל הזיוני מח שהיו עד עכשיו, אני הולכת לעשות מלא כיף מעכשיו :)