משהו בתוכי עומד להתרסק אין לאן לברוח גם לא מטוס צניחה
אני מגלה אמת שהוסתרה על ידי מיטב המסכות שניתנות בגלגל חיים אחד
אני מרגישה את שורשי המהות מתנערים בעת כאב ואת צמחיתם ההישרדותית,
שמצמיחה עיוות נוסף
אך הגלגל מתגלגל בין החיות לבין ההישרדות
לא היה משהו מיוחד בלהיות אישה חולמת, כאשר בכל פעם התעקשו לנתק אותי
מהחלום אותו חלמתי לחיים, הכל נזל אל תוך עולם של אמת משעממת.
לא הכשלונות ופרצוף תבוסתני היו אלו שהרעידו אותי מלוותר
לא האתגר והרדיפה אחר החלום השתקפו בבואה שראיתי
אלא המציאות שהתעקשה לעמוד על מפתני
התדפקה על פתחיי בכוח עד שלא יכולתי לשאת את הקריאה
ועכשיו תקליט עצוב מתנגן מתובל בכינורות מחודדים, מנגינה שחודרת לחלל
צר ומעושן
אני והמציאות החזקנו ידיים וקדנו לשלום,
יד מושתת; יד תבוסתנית והיטולית לוחצת
חיוך נקי בטעם כישלון בניחוח מתוק שלחתי אל המציאות, כזה שלא קיבלה
מאף מבולבל אף פעם
שתי דמויות זרות פוגשות בעצמן ברגע אחד
מברכות ומתאחדות לנשימה רחבה יותר
אחריה שוב הכל מתכווץ ונהיה מלוח
היה כדאי לי להפרד בגעגוע בכדי להרגיע את הפחד שיבוא מיד אחר כך
הפחד מלהתאחד ולהתקלף
הפחד מלהיות ולהרגיש