אני יודעת שהוא חושב עלי כמעט כמו שאני חשבתי עליו, אני גם יודעת שיש לו מישהי חדשה ושקצת טוב לו 

וזה לא כואב כמו שזה מעצבן- שכל האנשים הבינוניים בחיי מקבלים את הכל מהר ומדויק

ואילו אני מחכה ומחכה שיגיע כבר משהו מטורף ורק אז אני נרגעת

הדבר האחרון שאני צריכה בחיים שלי זו מערכת יחסים, כי קל לקחת אותי כמובן מאליו אני נותנת את הירח ומקבלת מגב וסמרטוט להעביר בסלון בסוף היום

יש בזה משהו מאוד מטמטם בזה שהדשא של השכן ירוק יותר

הוא קיבל את הדירה שהייתה של שנינו במחיר בדיחה - כי אני וויתרתי 

הוא קיבל את הפטיפון שהביא לי ליום ההולדת שלי - כי אני וויתרתי

הוא קיבל מערכת יחסים חצי שנה אחרי הפרידה - כי הוא כזה, מחפש לסתום את החורים שהשארתי לו וזה מבאס! כי ציפיתי ממנו ליותר אבל העיקר שטוב לו למלך הבינוניות שהיה מלך חיי העיקר שהוא מאושר והוא מפסיק לטנף עלי מאחורי הגב

אני קיבלתי אנשים עצובים עם תשוקה שלא קיימת באנשים כמוהו ליותר מדי לילות

עכשיו יש לי שקט בלילות ואף אחד לא מגיע לחבק אותי חיבוק טיפשי כזה של אנשים ריקים

המחשבה שלי התחילה להפתח אחרי המשבר וזה קורה רק עכשיו לקח לי חצי שנה להגיע לעמדה הזאת של "אוקי מותק, מה הלאה?"

חצי שנה שסתמתי חורים בעיר הזאת בכל הזדמנות שניתנה לי ועכשיו ההזדמנויות הפסיקו להגיע

אני בתהליך טוב אני משתדלת לעמוד בטיפול שאני הולכת אליו ולהשקיע בעצמי יותר בין היתר להעלות פוסטים כאלה למקום הזה אף על פי שהכתיבה שלי כאן היא בערך -8 בסולם היכולות שלי כי אולי קצת נמאס לי לללכת מסביב ולהתחיל ל'תכלס' את חיי

לכתוב יומן ולא את נבכי נשמתי שצריכה קצת לנוח מכל החפירה בה עם כפית מברזל

הפסקתי לספר לאנשים מה אני עושה בחיים, סגרתי את העבודה שלי בקופסא שאני לא מדברת עליה עם אף אחד גם לא עם המשפחה.

ברגע שעשיתי את זה הכל התחיל להיות הרבה יותר בסדר כי אין את הגשר הזה בין העבודה לחיים שלי בחוץ ונשאר לי הרבה יותר אוויר לנשימה

מעבר לזה שאני יודעת כמה זה מרתיח לפגוש מישהי בגילי שעושה את מה שאני עושה ומרוויחה את מה שאני מרוויחה זה מאוד מאוד מעצבן ואני יודעת שזה עצבן גם אותו.

"אז מה הלאה מותק?"

לאהוב את עצמי יותר, להמשיך לרדת במשקל, להמשיך להאמין באהבה בכל רמ"ח איבריי להתאמץ חזק מאוד ולהאמין

להתמקד בעיקר

להתמקד במה שעושה לי טוב ומה נכון לי ולדעת להגיד "לא"

להפסיק להגיד שהאג'נדה שלי בחיים היא "אני עושה מה שטוב לי אני לא מכניסה את עצמי לסיטואציות שלא טוב לי בהן" כי זה כל כך נדוש ולא אמיתי כמו העובדה שים המלח הוא לא באמת ים.

להפסיק לזייף בשביל שיהיה לי טוב כי זה מעגל ממש ילדותי וצורת התנהגות שאני חייבת לשחרר ממני בהקדם

אז כן, יש לי המון ביקורת כלפי עצמי אבל יש לי גם הרבה הערכה אני חושבת שצלחתי את המשבר הזה.

או לפחות את רובו

ואני כבר לא מתגעגעת אני פשוט קצת בודדה שם בלב

תודה שאתם פה אגב אחרי כל השנים האלה כאן