לעיתים אני מצליחה לזהות מה זה שם מתחבא ומאיים להתפוצץ אבל ברגע שקו המחשבה מצית את התודעה, הכל מתפוגג והרכבת שלי נעצרת.
אני מתקרבת בצעדים קטנים אל עבר מודעות פנימית איתנה יותר והמאזניים מתנדנדות
אנשים מדברים על אמונה כעל דרך אגב, מגדירים עצמם כמאמינים בכל פעם שניתן להצהיר בפרהסיה
חולי האגו רוצים להדביק ואנחנו רצים להדבק
אני נאבקת כמו במלחמת גרילות על הרצון להאמין והם מדביקים את כולם בוירוס ה"מאמין המזויף" מדברים על דת כמו על הגיון ומפלספים מנטרות רק כדי לקבל כותרת למשנתם
זה עולם של זייפני אמונה ואנחנו נדבקים בפטרייה הזאת בכל פעם שהיא מקבלת מספיק מזון לתפוח לנו בבטן
אני מנסה להאמין בעצמי והיא מדביקה אותי בתובנות ירודות
יש כאן קארמה ואולי גם אלוהים, אבל יש גם אותי ואני צריכה להיות מאושרת ומעל כל זה כל עוד אני רוצה להיות מי שאני
בבלוג זה
בכל הבלוגים
