Must be exhausting to lose your own game

לחכות עד פאקינג סוף דצמבר.. אין. אני אמות עד אז! אני פשוט אמות!!!

אוף. אני פשוט חייבת להתקבל לשם. פשוט חייבת.

וזה על הפרצוף. אבל אולי למרות המראה החסר צורה מישהו יאהב אותי

יש ימים כאלה, שאני מרגישה פשוט הבאנדם הכי משעמם עלי אדמות. פשוט אין לי מה להגיד. וכשיש לי, זה לא מעניין, זה משמים, זה בנאלי, זה לא מצחיק ומעורר פיהוקים. אני פשוט כל כך גרועה לפעמים. יש לי יציאות טובות מידי פעם... אבל ברגיל, פשוט אף פעם אין לי מה להגיד. לא יודעת מה להגיד. לא מצליחה לחשוב על שומדבר מצחיק או שנון. וזה לא שאני חייבת להיות קורעת מצחוק אבל צריך להיות משהו.. או להיות שווה בטירוף, או מצחיקה, או מתוקה באופן מחליא ומושך, או טובה בצורה פריקית באיזה משהו קשה ומיוחד, או חכמה בצורה מרתיחה. אבל אני פשוט כלום. מתאמצת ועדיין.. כלום. ואם אני משתעממת מעצמי, מה יגידו אנשים אחרים?!?!

הכל מלא בכלום. 

איזה זונות... באמת.

טוב... אולי בעצם עוד יש תקווה! הלוואיהלוואיהלוואיהלוואיהלוואיהלוואיהלוואיהלוואיהלוואיהלוואיהלוואיהלוואיהלוואיהלוואיהלוואיהלוואיהלוואי. הלוואי!