"לחלון שלך הייתי מנגן, עם גיטרה ופרחים, דמעות וגשם..."

לרגע אחד הכל ניראה ברור

וכל מה שאמרת לי מקבל כיוון

אני עומדת עירומה בלי צער וכאב

לפעמים אני אפילו מצליחה לחייך

ברגע העניים נפתחות הפה נפער

כלום לא במקומו וקצת ניהיה לי קר

הכל שונה ובאמת לא שמתי לב

ברגע אחד זה ניהיה פחות כואב

רגע קטן

זהו רגע טוב

של בלבול ואושר

ובכי מתוק

כדרכו של רגע הנה הוא חולף

אני עוד עירומה, וגם הצער והכאב

מביטה בריכוז רוצה לחזור לשניה

שראיתי מה עומד מולי מבעד לקינאה

הרגע כבר רחוק ומי יודע מתי יחזור

בנתיים נשארתי עם עצמי באור שחור

חרטה ושנאה נפלטות מתוכי

אני שונאת שונאת שונאת

להביט בעצמי.