אז או שאני צריכה לקבל את העובדה שאני לבד ופשוט לחיות עם זה, אם אין אני לי מי לי, או שאני ממש צריכה מישהו שיהיה לצדי, ישאל לפני שאגיד, יעודד אותי, יעזור ויתמוך בי.

אני צריכה לסמוך קודם כל על עצמי, אני יודעת, אבל אני בת אדם. אנחנו יצורים חברותיים ואני לא יכולה להסתדר לגמרי לבד. אני צריכה מישהו שיבין אותי, מישהו שלא אצטרך לחשוב פעמיים אם לספר לו מה עובר עליי, מישהו שלא אצטרך לחשוב שלוש פעמים איך לספר לו מה עובר עליי. מישהו שאבטיח לו שלא אפול לעולם והוא יזכיר לי זאת ברגעים הכי קשים.

אתמול הייתה נפילה... ובכללי זו תקופה לא ממש טובה. אני סוף סוף מודה בזה. אני רק מקווה שמכאן אעלה למעלה ולא אפול עוד יותר נמוך.