חודש שלם עבר, איך לא שמתי לב?

טוב אולי כי הייתי חולה רוב החודש,

העבודה הזו עושה אותי חולה, ממש קשה לי לקום בבוקר ולצאת מהבית.

אמנם העבודה הזו באמת כיפית וקלה, אבל עדיין, מאוד קשה לי לקום בבוקר, זה גורם לי לכאבי בטן, כאבי שרירים.

מילא אם זו הייתה באמת עבודה, זה בכלל שירות לאומי אני סתם קוראת לזה עבודה כי זה במשרד ממש שווה, עם בוסית

שדרך אגב הולכת להיות בחופשה שבוע שלם!!!

בנוסף לזה אני מרגישה ריקנות נוראית, אני לא מאוהבת באף אחד

אין אף בחור שמעניין אותי כרגע.

כלומר יש את המאבטח הקולומביאני , ויש את המתנחל מרמת דוס, אבל אין מישהו שאני באמת רוצה.

מאמי שלי חזרה להיות רווקה, בזמן ששושי מצאה בחור ואני באמת באמת שמחה בשבילה ומקווה שהוא רציני ולא סטוצנר כמו הקודמים.

ויש את דינה שמחליפה בחורים כמו גרביים, שה' ישמור אותה , העיקר שיהיה לה טוב ותפסיק לריב עם כל העולם ואשתו .

ושירה המתוקה שלי, יאללה שתבין שהיא צריכה להיות עם נחי , את רוצה אותו והוא אותך, תלכי על זה כבר בלי להסס

או כן, נהפכתי להיות הפסיכולוגית של כולם. למרות שאין לי מושג בלתת עצות לאחרים.

ואיך שכחתי ? מישהו שהיה ידיד שלי לפני הרבה זמן ובערך הראשון שנגע בי בתור בחור ובחורה, נהרג בתאונת דרכים.

ויש לי חלומות נוראיים על מוות מאז.

יאללה כמה רעיונות בפוסט אחד.

שיהיה חודש מדהים ומלא בשלג ! :)