אף פעם לא הייתה לי בעיית אכילה, הפרעת אכילה, אי סדר כלשהו,

הייתי ילדה אמנם לא רזה אבל ממש לא שמנה,

ואני עדיין לא שמנה, יש כאלה שיקראו לי רזה ויש שיגידו עליי ממוצעת, 

אך יש לי הפרעת אכילה.

אני חושבת על כל ביס שאני לוקחת, וכל נוזל שמכניסה לגוף, 

אך לא מהסיבות של 'אויש קלוריות אני אשמין' 

אלא מתוך סיבות של 'אני אחטוף אח"כ כאב בטן?' 

בד"כ בשעות הראשונות של היום אני לא מסוגלת לאכול, כיוון שאח"כ אני ארגיש בחילות נוראיות 

אבל בערב/ לילה אני מסוגלת לטרוף גם פרה שלמה.

בחודשים האחרונים, ירדתי הרבה במשקל וגם התעלפתי, כתוצאה מחוסר תיאבון.

וזה באמת לא מצב נעים.

לא הייתי נכנסת לזה מבחירה בחיים!

לא שווה להרגיש רע ולהיות רזה,

אני מעדיפה להיות מלאה יותר ולהרגיש בריאה וחזקה! 

אנורקסיה ובולמיה הן מחלות קשות, חברה שלי כמעט איבדה את חייה למחלה, ועוד שתיים חלו בבולמיה