אז הגעתי ליום האחרון, התמדתי באתגר:)

מי היה מאמין? 

והיום- וידוי אחד

אז, וידוי, אממ, טוב.

לפני כמה שנים, כשהייתי בכיתה ט', בחופשת סוכות,

יצאתי לפארק עם המכנסיים האדומים, אלה עם הפס בצד, השחור.

ראיתי את א' ילד מביה"ס שלי, שהייתי קצת דלוקה עליו, ואיכשהו כל ביה"ס ידע.

הוא קרא לי, אז התקרבתי, הוא אמר בואי נלך אליי, הלכתי אחריו לבית שלו

ההורים שלו לא היו בבית, הוא התיישב על הספה השחורה ואמר לי לשבת לצידו,

התיישבתי, הוא התקרב והתחיל לגעת בי, זה היה לא נעים, נרתעתי.

הוא ניסה להוריד לי את המכנסיים ואני קפאתי במקום, לא ידעתי מה לעשות.

למזלי הוא ראה שאני במחזור אז הוא לא ניסה כלום יותר.

לאחר כמה שבועות, סיפרתי לחברות שלי, והן לחצו עליי לספר למנהלת ביה"ס, שהעבירה ליועצת, ומשם נהיה בלאגן,

הזמינו את אמא שלי לשיחה, ואת ההורים שלו ואותו (בנפרד מאיתנו) גם כן.

דיברו על לערב משטרה, ואני נלחצתי, לא רציתי לשבת מול חוקרים ולדבר,

הפתרון שלי היה פשוט לחרטט ולהגיד לכולם: תקשיבו שיקרתי, הוא לא עשה כלום.

המשכתי הלאה בחיים, והאמת שהצלחתי להתמודד עם הדבר הזה אני חושבת יפה מאוד,

אין לי בעיה עם לגעת בבחורים, אני לא נרתעת מהם.

והמקרה הזה כמעט ונשכח ממוחי.

יום טוב, והמשך שבוע מקסים