שנמשכת יותר מדי זמן. להתעורר בבוקר(או צהריים, או ערב, לא באמת משנה), לאכול(נורמלי!), עבודה, כמה שעות לפני שאני הולכת לישון.
בכמה שעות האלה אני עושה פשוט כלום וטוחנת את החיים שלי. שומרת מעולה במהלך היום אבל השעות בהן אני חוזרת מהעבודה(בין אם זה אחה"צ או לילה) פשוט נוראיות.
בסופ"ש אני קצת נחה, יוצאת(גם פה אני אוכלת).
ובתכלס אני אוכלת נורא ובקושי יוצא לי להתאמן. אח שלי גם העלים את המשרל שזה בכלל גרוע ואין לי מושג איפה אני נמצאת, אני רק יודעת שזה מקום לא טוב.
על הקבן ויתרתי כי אני שמנה מדי. חח בטח בשבוע הקרוב ישלחו לי זימון נוסף ואני אגיד"פחח זה עוד הרבה זמן. עד אז אני 45 קילו!" ובולשיט וזה
הסיכוי שלי עם אהבת חיי(אני לא צוחקת. שנתיים אני אוהבת בילד) שואף לאפס.
אם לפני שנה הוא היה נהדר, לפני חצי שנה היה הרבה יותר טוב, לפני חודש-חודשיים היה עוד אפשרי, נעלם כלא היה
וזה דפוק כי היה בנינו משהו נפלא, שהיה יכול להתפתח למשהו מדהים
כולם אמרו ללנו שאנחנו הכי מתאימים בעולם ורק אני עם האופי המגעיל שלי נסגרתי והרחקתי אותו
אני צריכה שינוי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
nancy girl.