טוב לי.
קורים כ"כ הרבה דברים. ואוו. אין רגע קטן של מנוחה.
הלחץ הזה דווקא גורם לי להרגיש דיי טוב במובן מסויים.
אני מרגישה שאני עושה דברים, שאני פעילה, שאני מעורבת בהרבה דברים מאוד
משמעותיים.
כמובן שאי אפשר לשכוח שכל הלחץ הזה מתקשר לסוף השנה וכל מה שכרוך בזה
(מישהו אמר"חופש גדול"? ^^).
הוו חופש...אני כל כך מחכה לו,
אבל כמובן לא יכולה לדלג על כל הדברים הנהדרים שמצפים לפניו.
אני לא מתחילה לחכות למשהו וכבר הוא חולף לו במהירות ומיד אחריו מגיעים להם עוד
הרבה דברים מדהימים שכאלה.
הרגשה של סוף השנה,
הרגשה שאתה מסוגל להגיד לעצמך שזהו, גמרנו עם הכל...
עוד מעט התחלה חדשה,
בעצם בשבילי תתחיל תקופת חיים חדשה. דיי זרה האמת היא. התיכון.
התרגלתי כ"כ ליסודי, שפשוט אני לוקחת אותו כמובן מאליו. אין לי מושג למה לצפות
בנוגע לתיכון. בכל מקרה, אני מקווה שיהיה טוב. אני בטוחה שיהיה טוב... (מישהי פה
קצת אופטימית היום, לא?).
ביום שישי הייתה לי הופעה עם הלקה.
הלך מצויין, וכמעט שלא היו לי שום פאשלות. היה נדהר.
התגעגעתי לכל ההופעות האלו, לתחושות המיוחדות של לפני, ללחץ.
זה באמת עושה לי טוב, כי הרי זה מה שאני הכי אוהבת,
ושאני מבטאת אותו בצורה כזאת זה הכי מדהים שיש.
התחלתי ממש לשמוע המון מוזיקה בזמן האחרון.
אני מוצאת את עצמי רוב שעות היום פשוט יושבת בחדר ושומעת מוזיקה (יחד עם הגיטרה
לפעמים, או בלי..). אני יכולה להעביר ככה שעות שלמות. פשוט לשכב על המיטה
ולהקשיב למוזיקה המדהימה הזאת שעושה לי הכי טוב שבעולם...
אני מודה שלפעמים היא גורמת לי לתחושות מוזרות, ואף להרגיש קצת דכאון במובן מסויים,
אבל זה רק במצבים מסויימים.
קניתי לא מזמן 3 דיסיקם חדשים- 2 של "איפה הילד" ודיסק של "מופע הארנבות של דר' קספר",
דיסקים מעולים דרך אגב (:
האמת היא שקצת קשה להנות מדיסקים שקונים הרבה בבת אחת, כי אתה שומע דיסק אחד,
בקושי מספיק להכיר אותו וכבר מסתקרן לדעת איך האחר..
התחלתי להתמקד כל פעם בדיסק מסויים ולהכיר את כולו, ורק אחר כך לעבור לאחר.. אחרת זה ממש מסובך.
אני אלמד לפעם הבאה לקנות דיסק אחד בכל פעם.
למרות שאז בחנות הדיסיקים לא יכולתי לעמוד בפיתוי ומרוב ההתלבטות הקשה
לקחתי לבסוף את כולם.
אני מקווה שגם אתם מעבירים את התקופה האחרונה בלחץ מטורף וכייפי שכזה,
אוהבת מתמיד,
לולה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
