סתם רציתי לספר לכם שאני עומדת להתמוטט בקרוב. ההתנדבות שעשיתי לקראת פורים שחקה אותי, העבודה גומרת אותי (פאקינג 6 פרקים נשארו, ואני תקועה כבר שבועיים עם סצנת הקרב הזאת! לכתוב ספר זה קשה. אל תאמינו למי שאומר לכם שפשוט כותבים מה שיוצא ומפרסמים, זה ממש לא ככה.), האימונים קורעים לי את השרירים, ובקרוב אני מתחילה בדיקות חדשות וטיפולים נוספים. כן, אני מלקקת דבש, אנשים.
בקיצור, אני יושבת על המחשב וכותבת את סצנת הקרב הגדול ומתפללת שיגיע כבר פסח, ואיתו החופשה שלי. כמה ימים נשארו עד פסח?
אני לא זוכרת אם עשיתי עדכון לינואר או לא, אבל נראה לי שעשיתי. בכל מקרה, זה העדכון של חודש שעבר, ואנחנו מדברים עדיין על הספר הראשון של 'בני החיים ובני האש', כן? קודם תקציר, למי ששכח:
קבוצת חברים יוצאים לטיול שנתי בצפון, שם הם מוצאים את תעודת הזהות של ים רוזנטל, בנו של ראש הממשלה, ומגלים שהוא נעלם. היחידה שיכולה לעזור למצוא אותו היא טופז, בחורה משונה בעלת יכולת היפנוזה, שמשחקת במחשבותיהם וגורמת להם לעשות כרצונה.
מהר מאוד הם מגלים כי מלבד התעלומה אותה הם מנסים לפתור, הם נקלעים למלחמה בין שני גזעי חייזרים שמתגוררים בכדור הארץ שנים רבות, מבלי שבני האדם יבחינו בקיומם.
הכל ברור? יופי.
מס' פרקים כתובים באופן מלא: 36.
מס' פרקים שעברו עריכה ראשונית: 32.
מס' פרקים שנותרו: אם לא יהיו שינויים, שישה פרקים.
מס' עמודי וורד: 230.
מס' מילים: 57,155.
כן, יש התקדמות בספר הזה והיא איטית. זאת בעיה שלי, אז לא לבלבל את המוח יותר מדי על כמה זמן זה לוקח. ולאלה מכם שכותבים וסובלים מאנשים שלא מפסיקים לעצבן עם השאלה "כמה זמן כבר לוקח לכתוב ספר?" תבקשו מהם לכתוב ספר שמכיל המון דמויות, עלילה מסובכת ועלילות משנה מסובכות עוד יותר, ואז נראה אותם.
אוקי, זאת הפעם האחרונה אולי שתראו אותי כאן בחודש וחצי הקרובים (או אולי אפילו חודשיים), כי... ככה. אני לא עוזבת, אל תדאגו; אני אמשיך לקרוא את מה שאתם כותבים, אבל דרך הנייד, כך שלא אגיב או אפרסם שום דבר, אבל אמשיך לעקוב אחריכם כל הזמן כדי להיות מעודכנת במה שקורה איתכם.
אם מישהו מעוניין בכל זאת ליצור איתי קשר בתקופה הזאת, המייל שלי נמצא בתיבת הצ'אט שם בצד.
ולפני שאפרד להמון זמן, ומפני שבחודש אדר זו מצווה לשמוח, תתפנקו עם שיר שישב לי במוח כמעט חודש:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: