אני קצת דכאונית עכשיו, אז כדי להירגע, קצת ציטוטים משיחות עם אבא שלי:
כשדיברנו על באטמן, ואבא שלי לא מבין מה הגיוני בו:
"איש מתחפש לעטלף ולוקח חוט, ועולה למעלה ולמטה על בניינים. זה נראה לך הגיוני?"
"מה הבעיה? זה כמו אומגה."
"אבל אומגה עושים עם חבלים, לא עם חוט!"
"לא, כאילו סופרמן יותר טוב, הולך עם התחתונים מעל למכנסיים."
"... מה הוא עושה? תחתונים מעל למכנסיים, זה מה שאת מביאה לי?"
"טוב, מה אתה רוצה? הוא חייזר."
"אז שיחזור מאיפה שהוא בא, גם כן... עם התחתונים מעל למכנסיים. קופצים לי עם חוט מבניינים. זה מה שאת מביאה לי?"
ואחר כך, כשדיברנו על אקס מן:
"מי, הצפרדעים האלה?"
"מה צפרדעים?"
"עם הביוב והעכבר."
"לא! אקס מן זאת קבוצה של מוטציות."
ואז אבא שלי, במבט מלא אימה, "כמה כאלה יש?!"
"נו... אתה מכיר אותם. וולברין, זוכר? ההוא שיוצאות לו סכינים מהידיים?"
"... צריך להכניס אותך לבית חולים לחולי נפש. מביאה לי אחד עם סכינים מהידיים... זה לא קיים, הדברים האלה! ולא האלה ששותים דם ותלויים הפוך והופכים לעטלף."
"ונוצצים בשמש."
"מה?"
"עזוב."
וכמובן, אחרי שהסברתי לו מי זה הג'וקר ומה קרה להית' לדג'ר אחרי שגילם אותו:
"תאמיני לי, צריך להכניס לבית משוגעים את כל מי שהמציא את האנשים האלה."
"גיבורי על."
"גיבורי על... שילכו להציל את החברים שלהם, מה הם רוצים ממני?"
וכשרציתי להשמיע לו קטע מפאנטום האופרה:
"מה זה אופרה, תגידי לי? אישה עולה על הבמה ומתחילה לצרוח."
וזהו, אני מניחה.
לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: