החלטתי לפרסם כאן קטע מתוך ספר שאכתוב בעתיד על כמה דמויות, וזו אחת מהן: נערה צעירה שהייתה עדה לרצח ואמורה להעיד נגד הרוצח בבית משפט. לאחר העדות, העדים מתחילים למות בזה אחר זה, לפי הסדר בו נתנו את העדות שלהם. הנערה מגלה שהיא נמצאת בסכנה ובוחרת לברוח ליער עד המשפט, שם היא פוגשת בשני אחים שמתגוררים בבקתה ביער.
הקוראים מגלים את הסיפור שלה דרך דמויות אחרות שקוראות את היומן שלה. הקטע שאפרסם הוא העמוד האחרון ביומן שלה.
"אנחנו מבלים את חיינו ברדיפה אחרי דברים שאנחנו רוצים להשיג: הצלחה בעבודה, בלימודים. אנחנו תמיד רוצים את הבגד הכי יפה, הגאג'ט הכי חדיש. אנחנו רוצים לצאת עם הבחור/ה הכי יפה. אבל אנחנו שוכחים את מה שחשוב באמת.
רק כאשר אנחנו נמצאים בצרה, כל הדברים הנחשקים הופכים ללא חשובים, והמוח מתרכז רק בדבר אחד - הישרדות.
כשהוא נמצא בסכנת מוות, האדם הכי חלש יילחם כמו נמר, האדם הכי איטי יצליח לרוץ מרתון, והאדם הפצוע לא יחוש כאב כלל.
לשרוד, זה הדבר היחיד שיהיה חשוב.
אבל על מנת לשרוד אנחנו זקוקים לנשק - התקווה. התקווה להאמין שאחרי ההישרדות יבואו החיים. עתיד. זה לא מה שכולנו רוצים? לשוב ולהתעסק ברצונות החומריים שלנו, בלי לחשוב על המוות המתקרב. זה המצב האופטימלי של האדם.
הלוואי ויכולתי לעסוק בסוג כזה של דברים, אבל אני לא יכולה. אני נמצאת בסכנת מוות. אני מנסה לשרוד.
לא איבדתי תקווה.
אני חלשה, אבל אלחם גם אם אצטרך להרוג.
אני איטית, אבל אברח אל החופש אפילו בזחילה.
אני פצועה, אבל אתעלם מהכאב עד שאגיע הביתה.
אני במשימת הישרדות, אבל יש לי נשק. יש לי תקווה.
יהיו לי חיים.
יהיה לי עתיד.
אם רק אצליח לצאת מכאן בחיים."
כמו שאמרתי, זה העמוד האחרון ביומן שלה, והוא נמצא על ידי כמה מהדמויות האחרות. אבל הספר עצמו לא מדבר רק עליה. היא רק דמות אחת מתוך מכלול של דמויות. הספר יהיה מד"ב.
סתם תהיתי מה דעתכם:)