סיפורים לדובי קוטב |
| 2/2012
בית הקברות
חריקת שער בית הקברות מצמררת את עורי, מזכירה נשכחות. רשרוש העלווה ברוח הקלה, שלווה מידי, מונע ממני לשקוע בחלומות. אני עובר על פני המצבות הבולטות מן הקרקע, כמו שיניים שבורות. אליזב'ת ג'נסון. ארתור בנת. אמילי ליבר. כל האנשים האלה היו ואינם, כל מה שנשאר מהם זה ערמת אפר, חתיכת אבן ושם חקוק. דברים מוחשיים, חומריים בלבד. אני מגיע למצבת השיש הלבנה, העקומה מעט. אני מצמיד את שפתיי לשיש הקר, החלק. מרגיש כאילו היא שוב איתי. אני צונח על הקרקע ליד המצבה, ומעביר את ידי על השם החרוט, "ג'ולייט מונרו."
לו רק יהיה לי הכוח להחזיר את המתים לעולמינו. אפילו רק לרגע אחד, שיזכיר לי הכל. את כל מה שהיה. איך סחבה אותי לטיולים, למרות ששנאתי את חי' הטבע. איך שכנעה אותי להתחרות איתה בריצה, למרות שתמיד השגתי אותה. שזרה בשערה הערמוני נרקיסים, ותחבה אחד מאחוריי אוזני בחיוך. כשישבתי בחדרי, קורא ספר או שוקד על מרקחה כזו או אחרת, היא תפסה בידי ומבט אחד בעיניה גם לי לעזוב את עיסוקיי ולעשות כמבוקשה. היא הייתה מושלמת, כל תלתל בשערה האדמוני, כל פגמנט צבע בעיניה הירוקות, שפתיה האדומות החושפות שיניים צחורות בחיוך שובה לב.
כיצד ייתכן שהיא אינה?
לא הייתי יכול לדעת. הכל היא הסתירה מאחוריי צחוקה ועיניה המחייכות. כולם היו בהלם כשמצאו אותה בחדרה, חסרת רוח חיים, ופגיון בידה. הפגיון שלי. אף אחד לא חשד בי לרגע. כולם ידעו כמה אהבתי אותה. לעולם לא הייתי פוגע בג'ולייט. לעולם.
למה עשתה זאת? למה שמה קץ לחייה? מדוע לא סיפרה לי על צרותיה וביקשה ממני עזרה? היא בחרה בפיתרון הפשוט ביותר, הקל ביותר, הוויתור. החיסרון היחיד של ג'ולייט היה האגוצנטיות שלה. היא מעולם לא חשבה שמעשיה ישפיעו על האחר. ולכן כך סתם זרקה את חייה. היא לא חשבה כמה זה ישפיע עליי, על משפחה.
אני עדיין לא יודע מה גרם לה לעשות זאת. וגם לא אדע. לעולם לא אדע. אני שב ומצמיד את שפתיי לשיש המצבה, ומתרומם ממקומי. בצעדים כושלים אני ניגש אל קצה בית הקברות, הגובל ביער, ומביט אל הקרקע. נרקיס קטן, יחיד, יפיפיה. אני קוטף אותו מגבעולו וחוזר אל מצבתה של ג'ולייט. בעדינות, אני מניח את הפרח על האדמה שליד המצבה, כל עלה כותרת חיוור במקומו.
להתראות ג'ולייט, אני נפרד ממנה פרידה אילמת, זוקף את ראשי, מרוקן אותו ממחשבות, ומתקדם בצעדים כושלים אל שער בית הקברות.
| |
|
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
