אחרי שגיליתי את הפוסט של גובלין (שבעד ברית מילה) ואת הפוסט של הגנן (שנגד), החלטתי גם כן להיכנס לדיון המעניין הזה ולתת את דעתי.

כיום ישנן שלוש סיבות לעשיית ברית מילה בישראל - 

1. רפואית

2. דתית

3. חברתית

רפואית - ישנם מחקרים לפה ולשם, המחקרים הם לא חותכים, קשה לי עם האמירה שזה מונע מחלות. זה שווה ערך לכך שנכרות את האצבעות ונמנע ציפורן חודרנית. ברגע שנכרות את האצבעות (או נתלוש את הציפורניים מהשורש) אכן נמנע ציפורן חודרנית.

דתית - עוד נימוק שלדעתי בעייתי. אני יודע מדובר במצווה חשובה מאוד, המצווה השנייה בדת היהודית ובסדר המצוות לפי התנך. עם זאת, אני לא אוהב לעשות דברים שיש להם רק הצדקה דתית. יש הרבה חוקים בדת שיש להם עוגן מוסרי או רפואי, ואיתם אני משלים. יש חוקים שאני פחות משלים איתם ולכן מעדיף שלא לקיים אותם.

חברתית - בתכל'ס הבעיה הכי גדולה לדעתי. ילד לא נימול הוא ילד מוקצה. מספיק שמגלים את זה בשירותים כשרצים לעשות פיפי ביחד, או בחצר בית הספר, או בשיעורים ראשונים של שחייה בכיתה ה. ילד לא נימול הוא ילד מוקצה, שהופך לחייל מוקצה. 

שתי אמירות מעניינות ששמעתי השבוע בהקשר הזה - 

האחת נוגעת לכך שמדובר במסורת. חתונה בארץ מכריחים להתחתן בצורה דתית, בר מצווה כבר לא כולם עושים, ליל סדר של חילוני בדרך כלל שונה מליל סדר של דתי, אם אתה חילוני וצם בכיפור יש סיכוי סביר שאתה רואה סרטים. אבל ברית הרוב המוחץ של היהדות בארץ ובעולם עושה. אין חוק בארץ שמכריח לעשות ברית, ובכל זאת המסורת פה מנצחת, רוב מכריע של אזרחי ישראל הוא נימול.

זה נכון, וקצת קשה להתווכח עם זה. אך עם זאת,  אני לא אוהב להיות חלק מאפקט העדר. אם כולם עושים ברית, זה לא אומר שזה נכון. אבל כן, זו מחשבה יפה על מסורת, וזו בהחלט מסורת מעניינת.

השני נוגע ללמי יש אחריות על הבולבול של התינוק. נכנסתי לדיון רציני עם חבר והוא שאל האם אני לא אמול את בני העתידי. אמרתי לו שאני לא כל ההחלטה, ולכן אני לא יודע. הוא הקשה ושאל אותי אם אישתי העתידית תהיה גם כן מאוד ליברלית, או אנרכיסטית (??) ותסכים לא לעשות לבן העתידי שלנו ברית, האם לא אעשה לו ברית. עניתי לו שגם אז אני לא יודע לענות כי אני והיא, אנחנו לא כל החבילה, יש גם סבים וסבתות. החבר התעצבן ואמר לי שהוא חושב שלסבא ולסבתא של הבן שלי אין זכות על הבולבול שלו. אני עניתי לו שגם לי אין זכות על הבולבול של הבן שלי

כמו שאני לא אעשה לבת שלי עגילים בגיל שנתיים כדי למנוע ממנה את הפחד בעתיד.

כמו שאני לא אעשה לבן שלי קעקוע בגיל שלוש כדי למנוע בהלה עתידית.

כך אני חושב שלבן שלי צריכה להיות בחירה האם לעבור ברית או לא לעבור ברית. אני חושב שזה אנוכי מצידי להחליט בשבילו.

אם הוא ירצה ויפחד - נמצא פתרון. אם הוא לא ירצה - החלטה שלו. 

נקודה למחשבה.