סיימתי עכשיו קזבלן.

הפקה מרשימה, הצגה מעולה, שחקנים מוכשרים.

יש מספר לא קטן של רבדים בהצגה,

אחד מהם זה על המזרחי שמתאהב באשכנזייה שאבא שלה לא מסכים שיהיו ביחד.

ולעזאזל כל ההצגה חשבתי עליה.

חשבתי עלינו.

חשבתי עלי.

בא לי חברה,

אבל שונא את הבולשיט

בא לי אהבה,

אבל שונא פוצי מוצי

בא לי מישהי,

אבל שונא לשחק משחקים

בא לי מישהי בראש שלי,

שתאהב איך שאני נראה,

מבלי שאני מתאמץ,

או יוזם.

בקיצור בא לי להיות כמו הבנות של ימינו.

תקופות יובש אצל חברים שלי עומדות על שנה-שנתיים ואף יותר

תקופות יובש אצל ידידות שלי עומדות על שבועיים-שלושה שבועות-גג חודש

אני יודע שזה לא קשור לאהבה.

אבל זה כן קשור.

בא לי סקס,

מתוך אהבה,

ולא מזדמן,

צרות של עשירים.

בא לי שזו תהיה מישהי שאני לא מכיר,

מישהי שאין לי כיום אינטרקציה איתה,

מישהי שאין לי איתה חבר אחד משותף,

מישהי שתאהב אותי,

ורק אותי,

מישהי שיכאב לי כשבנים מדברים איתה,

למרות שאני יודע שהיא שלי.

אני יודע שזה מטריד אבל בא לי כלה,

בא לי חתונה,

בא לי ילד,

בא לי כלה,

בא לי כלה עשירה!

השבוע הייתי בחתונה, אולי בגלל זה.

לילה טוב,

הזאב,

שצריך לנסות לסדר את המחשבות שלו...