גיל 6.

גן חובה.

לירז.

חרם עלי.

אני לא זוכר למה.

אבל "מלך" החבורה החליט שאיתי לא משחקים יותר באותו יום.

יצאתי לגינה.

ומצאתי ילדה בארגז החול.

שאלתי אותה אם אפשר לשחק איתה.

היא הסכימה.

אינטרקציה ראשונה עם בת בחיים שלי.

ישבנו ושיחקנו במשך כל היום ביחד, רק שנינו.

גיליתי שהיא מכירה חברים אחרים שלי שלא מהגן.

עשתה לי את היום.

כל ילדי החבורה צחקו עלי כי שיחקתי עם בת.

לא הפריע לי.

גיל 7-10.

כיתה א-ד.

קרן.

מלאך אמיתי.

הכרחתי אותה להיות איתי.

אפילו נישקתי אותה בלחי.

אחים גדולים של חברים הסבירו לי למה זה עוד מוקדם.

לי לא היה איכפת.

העברתי איתה 4 שנים של זוגיות כייפית.

עד שעברנו דירה.

היה לי ממש עצוב לעזוב.

ובכל פעם שהגעתי לשכונה הישנה - פגשתי אותה.

גיל 11-12.

כיתה ה-ו.

אורטל, מורן, רותי.

זה התחיל עם אורטל.

כרעתי ברך והצעתי לה חברות באמצע יום הולדת של חבר.

היא הסכימה.

זה המשיך עם מורן,

דחייה ראשונה בחיי.

וזה הסתיים עם רותי,

מבט יומיומי בהורוסקופ של שנינו כדי לקבל רמז מה יהיה עם הקשר שלנו.

עד שעברנו לחטיבות ביניים שונות.

והקשר נותק.

גיל 13-18.

כיתה ז-יב

שני.

היא הייתה גדולה ממני.

אני הייתי בכיתה ז, היא בכיתה ח.

הייתי עיוור,

נאיבי,

תמים.

עד שחברה שלה אמרה לי - אתה יודע שהיא רוצה אותך?!

ואז התחלנו לצאת.

גיל 19-22.

צבא.

פאוזה.

המון כלום ושום דבר.

לא מצאתי בת אחת שמצאה חן בעיני שהצלחתי לקדם.

חלודה.

גיל 22.

פסיכומטרי.

לא זוכר את שמה.

סטוץ.

גיל 23.

הילה.

חברה ראשונה.

לא הייתה אהבה.

סיימתי את זה אחרי חודשיים.

גיל 24-25.

מקום עבודה 1

קראש ראשון בחיי.

לא הצלחתי לצאת מזה שנתיים.

לא הצלחתי להגיע איתה למצב.

גיל 26.

מקום עבודה 2.

קטנה 1.

התחילה איתי.

נגמר בסטוץ.

עצרתי את עצמי כי היא עבדה אצלי.

גיל 27.

לימודים.

קטנה 2.

לא ברור.

ימים יגידו.

גיל 28.

חתונה.

לא שלי.

פגשתי את הקראש הראשון.

והכל צף מחדש.

עדיין אין סיכוי.

עדיין נשארנו ידידים.

עדיין לא קורה כלום.

בינתיים.

נכון לדקה הזאת.

ימים יגידו.

כנראה שלא.

ובינתיים, הגעתי למסקנה.

מעולם לא חוויתי אהבה.

רק קצת סטוצים.

קצת סקס.

0 אהבה.

סיפור חיי.

לילה טוב,

הזאב,

שמחכה להתאהב בפעם הראשונה.