מעשן מלבורו אדום - בשביל הכאב.

אחרי שניסיתי להתקשר והיא סיננה - לא חשדתי.

אחרי שניסיתי שוב, והיא שוב סיננה - לא חשדתי.

היום דיברנו קצת בפייסבוק - ועדיין לא חשדתי.

היא סיפרה לי שהיא הלכה לים.

ושהיא מתכננת טרק לכיפור.

ועדיין לא חשדתי, אם כי תהיתי.

בסוף כמובן עברנו לירידות הדדיות.

רק מאהבה כמובן.

אפלטונית.

היא תיבלה ב-"לך תזדיין".

ואני דאגתי להזכיר לה שהיא גם צריכה איזה זין כדי להירגע קצת.

ואז - נפלה הפצצה.

"דווקא קיבלתי אחד היום, ואתמול"

???

"חזרנו"

!!!!

מדהים כמה האהבה היא עיוורת.

למרות שאנחנו יצור תבוני.

חושב.

בסוף אנחנו קופים.

קופי אדם.

שהולכים אחרי הלב.

גם אם נפגענו פעם אחת.

גם אם נכווינו פעמיים.

אני כותב את זה עליה.

ותוך כדי מבין שאני מדבר גם על עצמי.

לעזאזל.

החלטתי לעצור הכל.

לא מדבר איתה בינתיים.

אין לי כוח אליה.

לא בא לי עוד ידידה.

כאלה יש לי מפה ועד ניו יורק.

הסיטואציה רק גרמה לי לחשוב.

שבטעותי כנראה צדקתי.

שלא הייתי צריך להיכנס למיטה.

גם אם עשיתי זאת בטעות.

עדיין צדקתי.

אפילו שעון מקולקל - מדייק פעמיים ביום.

לילה טוב!

הזאב, שחזר להיות בודד, והוא בסדר עם זה :)

sean_smi@hotmail.com